לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  הכותבות||סיפורי TH

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008

פרק 4||זוהר זה לא הכל


   

 

הי חברססס =)))

שנה טובה ומתוקה לכוווולכם D=

וכמובן שאני אאחל ברכה שכולם (כהראה) איחלו:

שט"ה יחזרו לארץ~!!!!!!

פרק 4 הוא פרק מעבר לא מעניין במיוחד, ובגלל זה כתבתי

אותו כך שתתפוצצו מצחוק פעם אחר פעם P=

אז תהנו ;)

 

פרק 4

'הם דווקא לא כאלה נוראיים כמו שחשבתי'-חשבה מוניק ונשענה על כסא העור שלה.

'וביל הזה דווקא די יפה, לא כמו שהוא היה פעם עם הקיפוד המזעזע הזה'-מוניק קיבלה צמרמורת רק מלחשוב על אותה תספורת איומה.

מוניק הוציאה ממוחה את הקיפוד ונכנסה לאתרי רכילויות, מתעדכנת בכל הרכילויות החדשות.לפתע נשמעה פתיחה בדלת.

"היכנס"-אמרה מוניק וסגרה בזריזות את אתר הרכילויות.

אותה העובדת מקודם נכנסה, הפעם הרבה יותר בטוחה בעצמה וחיוך מרוח על פניה.

"הראיון עם ביל קאוליץ יהיה מחר ב-12 בצהריים"-אמרה העובדת בשמחה

"יופי, אולי אני אפילו אבוא לשם לראות"-חייכה מוניק

חיוכה של העובדת ירד קצת, אך מוניק לא שמה לב לכך בכלל.

"יש לי משימה קטנה בשבילך בינתיים"-אמרה מוניק

"איזו?"-שאלה העובדת

"תבררי מתי הקמפיין של גוצ'י ואם הם באמת יקבלו השנה את כריסטין ריצ'י כדוגמנית ראשית"-ציוותה מוניק

"בשמחה"-ענתה העובדת ויצאה במהירות מהחדר.

"יופי שנפתרתי ממנה"-נאנחה מוניק וחזרה לאתר הרכילויות.

 

"בוקר טוב עולם!"-הכריז ביל ונכנס למטבח הסוויטה

"היפיפיה הנרדמת התעוררה סוףף סוף"-אמר טום בזלזול

"סתום ת'פה"-אמר ביל באיום

"למה מה תעשה לי?"-גיחך טום

"אמ...אה...לא משנה"-ביל האדים והלך להכין לעצמו קפה

"חחחחחחחחח דפוק"-צחק טום

"אני אשפוך עליך קפה, תיזהר"-איים ביל

"אולי די עם הריבים המטופשים האלה?!אני לא יכול להתרכז!איך אני אוכל להבין את קוד דה-וינצ'י אם אתם כל הזמן מפריעים?!"-נשמע קולו המרוגז של גוסטב מכיוון הסלון.

"בסדר, נסתום למען הוד מלכותו גוסטב דה וינצ'י"-אמר ביל ברוגז והניח את הקפה שלו על השולחן

"הייתי צריך ללכת ללמוד משפטים"-נאנח בשקט גוסטב.

לפתע הטלפון של ביל צילצל.על הצג היה רשום 'דיוויד'.

"הלו, דיוויד, מה הפעם?"-ענה ביל בעצלנות

"חדשות מעולות!"-אמר דיוויד בהתלהבות

"איזה?"-שאל ביל בקול אדיש, הוא ידע שלא צריך לצפות מדיוויד דברים משמחים באמת.מניסיון של 7 שנים.

"מחר ב12 יש לך ראיון על הקולקציה שלך לVOGUE!!"-דיוויד כמעט וצרח מאושר

"באמת?!?!?!זה לא בדיחה או משהו??הרי זה VOGUE!"-ביל התקשה להאמין

"כל הקטע שזה כן!"-המשיך להתלהב דיוויד-"אתה לא יודע איזה פלאים זה ייעשה לקריירה של הלהקה!"

"וואוו!אומייגאד אינ נותן ראיון לVOGUE!"-ביל סוף סוף קלט את העיניין והתחיל לרקד.

"טוב יאללה אני חייב לנתק, יש לי עוד הרבה דברים לעשות.בהצלחה."-אמר דיוויד וניתק.

ביל המשיך לקפץ ברחבי המטבח.

"ביל, אתה נראה כמו חתולה מיוחמת"-אמר טום בטון קר

ביל מיד הפסיק לקפץ, לחייו בוערות.

"דרך אגב, שמעת שיש לVOGUE מנהלת חדשה?"-שאל טום, הפעם כבר בטון רגיל

"לא"-ענה ביל בבושה

"מוניק ריצ'י היא המנהלת החדשה"-אמר טום בפשטות

"מוניק ריצ'י?!"-ביל נדהם

"כן, כוסית על בדיוק כמו אחותה כריסטין"-טום ליקק את שפתיו

"חרמן"-פסק ביל

"מה לא ידעת?חוץ מזה, אל תשכח מהסטוץ' שיהיה לך"-ענה טום בערמומיות

"למה הסכמתי?!"-ביל נאנח בכבדות

"הבטחת-קיימת"-דיקלם טום

"אוף הרסת לי את המצב-רוח"-אמר ביל באכזבה

"לא נורא, תלך ותעזור לגוסטב להבין את קוד דה-וינצ'י, אולי יצמח לך שכל אחרי זה"-הציע טום

"שמעתי את זה!"-נשמע קולו של גוסטב מהסלון

"חבורת דפוקים"-נאנח ביל והלך לחדרו

"גם אני אוהב אותך!"-קרא טום בציוניות אחרי ביל

"למה אתם תמיד רבים, הא?אי אשפר פשוט לחיות בשלום ואחווה..."-ניסה להטיף גוסטב

"אנחנו נחיה בשלום רק כשגיאורג יפסיק להפליץ כל כך הרבה"-אמר טום בגיחוך

"אז אין סיכוי"-נאנח גוסטב וחזר לספר שלו

"מישהו פה דיבר עלי?"-שאל גיאורג בבלבול, באודו נכנס למטבח.שיערו היה פרוע לחלוטין, והוא נראה כאילו הוא הולך להירדם שוב.

"אה..לא, דיברנו על זה שלגוסטב אין מספיק שכל להבין את קוד דה-וינצ'י"-ענה טום בסירבול

"אני כן יכול להבין אותו!זה לך אין שכל בשביל להבין אותו!"-גוסטב רתח מזעם

"נשאר פיצה מאתמול?"-שאל גיאורג כאילו כלום

"לא, זללת הכל ולא השארת לנו אפילו פירור"-ענו גוסטב וטום בפה אחד

"אמ..אופס"-אמר גיאורג בבושה

"אני במקומך הייתי עושה דיאטה"-הציע גוסטב

"מי שמדבר"-ענה גיאורג בחוצפה

"סליחה?!זה כבר מוגזם!"-גוסטב קפץ ממקומו

"סולח"-ענה גיאורג בחיוך מתחצף

"אז יאללה יא'עצלן שכמוך, תזמין עוד פיצה בשבילנו ואתה לא תקבל אפילו פירור אחד קטן הפעם!"-ציווה גוסטב

"אבל..אבל..אבל למה אני צריך להזמין את הפיצה אם אני אפילו לא אגע בה?"-גיאורג סוף סוף מצא תירוץ

"ומי הזמין אתמול את הפיצה?הא?אני!ואני לא נגעתי בה!"-צווח גוסטב בדרמטיות

"בסדר, בסדר"-נאנח גיאורג והלך לקחת את הטלפון שלו.

"ואני עוד חשבתי שאתה בעד שלום ואחווה בעולם"-גיחך טום

"פשוט..פשוט..בגלל שבבוקר הזה כולם רבים, כן!"-גוסטב מצא תירוץ במהירות, לא כמו גיאורג

"בבוקר הזה באמת כולם רבים"-אמר טום בשקט והתיישב על הספה בסלון והדליק את הטלוויזיה, צופה בשפנפנות של יו.במהירות גיאורג התיישב בקצה השני של הספה, גם הוא כמעט ונדבק לטלוויזיה.

"סוטים"-סינן גוסטב וחזר לקרוא את הספר שלו, שבו בכל מקרה איבד כל עיניין.

כפי שציינתי למעלה, הפרק הוא רק פרק מעבר קצר

ולא מעניין במיוחד, זה יתחיל לעניין רק בפרק הבא ;)

ועד אז-אני שוב פעם אגיד שנה טובה

עריכה:

התמונה החדשה של כריסטין (בגלל שהקודמת

היתה ממש מכוערת ולא היתה דומה לכריסטין

כמו שאני מתארת אותה)

 

רק שלכריסטין אין פירסינג כמו לדוגמנית שבתמונה :)

 

עריכה 2  13.10:

קודם כל, אני ממש מצטערת שאין פרק כל כך הרבה זמן,

פשוט לא הייתי בבית ולא היה לי זמן לכתוב ._.

אני מעלה השבוע משהו, זה בטוח-רק הקטע

הוא שאני כנראה לא אספיק לסיים לכתוב את הפרק עד אז

ובמיוחד בשביל רגעים שכאלה, כתבתי (ממזמן) וואנשוט אחד.

ת'אמת הכי הייתי רוצה לפרסם אותו לקראת קריסמס, אבל מה לעשות,

הצטרכתי אותו לפני

אז כנראה אני אעלה את הוואנשוט עוד השבוע

 

33333333333> יו אול

 

נכתב על ידי הכותבות||סיפורי TH , 2/10/2008 14:13   בקטגוריות Tokio Hotel, ביל קאוליץ, טום קאוליץ, טוקיו הוטל, מוזיקה, סיפורי טוקיו הוטל, סיפורים בהמשכים, רוק, סיפרותי  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



14,646
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכותבות||סיפורי TH אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכותבות||סיפורי TH ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)