כינוי:
הכותבות||סיפורי TH מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אפריל 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הילדה|פרק 1:הטירה הישנה+פרק 2:תיק ושיכחה

הי חברסס!! כאן נטלי 
בגלל שהפרקים של "יהלומים" עולים בתדירות נמוכה מדי, החלטתי להוסיף עוד פיק לבלוג-"הילדה".
במקור הוא נכתב ברוסית בקהילת הפורומים של המעריצות הרוסיות ב-2007.
לפני שבוע קראתי אותו ו.. הוקסמתי 
אתמול בערב סיימתי לתרגם את כולו מרוסית, כך שלא יהיו בעלות על עליית הפרקים. אפילו יישלחו ספוילרים למנויים 
כל הפרקים הם ממש קצרים, לכן עד פרק 5 (כולל) אני אעלה כל פעם שני פרקים ביחד.
אחר כך הפרקים יהיו מעניינים ומותחים מכדי שלהעלות עוד פרק באותו הפוסט [חוץ מפרקים 10 ו-11]
בפיק יש בסך הכל 15 פרקים. הוא אפל, ויש בו הרבה סצנות מחרידות [לא תיארתי אותן כמו שהייתי מתארת אותן בעצמי, פשוט כך היה רשום והחלטתי לא לשנות את הפיק. אבל אם תבקשו, אני אשנה ]
טוב, חפרתי מספיק. אז.. לפרקים 
_________________________________________________________
פרק 1: הטירה הישנה
מקום מוזר ומפחיד. הריצפה עד כדי כך חורקת, כאילו שדורכים לחתול על הזנב והוא מילל מכאבים. החלונות פתוחים. עוד משב רוח חורפית קרה מעיף אגרטל מהאח העתיק. השולחן מכוסה במפה לבנה, או ליתר דיוק צהובה-אפורה מהליכלוך, אבק וכנראה גם מהשנים. נדמה כאילו שהוא עוקב אחרי כל מה שקורה בבית. עיניו הלא נראות בוהות רק בדבר אחד בחדר. לגוש קטן בפינת הסלון הנוח. כשמסתכלים מקרוב, שמים לב שה"גוש" רועד. מהפינה נשמעים צלילי בכי חלשים, מסביב שלולית דם. הריח של הנוזל הסמיך התפזר בכל החדר. הוא הרטיב את רגליו של ה"גוש".
משהו רישרש, ומתוך ה"גוש" יצאה ילדה. היא לא נראתה בת יותר מ-6. ביד ימין היא החזיקה סכין, וביד שמאל דובי מפרווה. מהסכין טיפטפו טיפות של אותו נוזל אדום סמיך שהיה שפוך על הריצפה.
- אמ-אמא..
קולה הדקיק הידהד ברחבי הבית הענק.
- אל ת..תלכי. את תשאירי אות..י ל..לבד –היא שוב התחילה לבכות
בחוץ החל לרדת גשם. הוא נשפך דרך החלונות הפתוחים לתוך הבית. הדם התערבב עם מי הגשמים שחדרו דרך החלונות. הילדה המשיכה לעמוד בפינה ובהתה בדיוקן שהיה תלוי מעל האח.
על הדיוקן היתה מצויירת בחורה צעירה ומאוד יפה. שיערה השחור הגיע לה עד כתפיה. נדמה כאילו עיניה הירוקות היו אמיתיות ועקבו אחרי הילדה. עורה הלבן נראה כאילו היה עשוי מחרסינה. לא היו לה שום פגמים. פניה לא הביעו שום רגש חיובי. רק אדישות כלפי כל מה שקורה. זה היה ברור-זה היה רק דיוקן.
הבזק ברק האיר את כל החדר, ורק אז ניהיה ברור שלא היתה בו שום ילדה.
___________________________________________________
פרק 2: תיק ושיכחה
- ביל, אל תידחף. השמנת. דוב. –רטן טום בהיותו יוצא מהמכונית.
- אני דוב?! –התעצבן ביל- סתכל על עצמך יא חזיר. חושב שמאחורי האוהלים שלך לא רואים כלום? אז אתה טועה. דרך אגב..
- שוב מתחיייייייייייייל –משך טום ונגרר לסטודיו, משאיר את ביל להרצות לאנשים העוברים שלא הבינו כלום. חלק פשוט עקפו אותו, חלק סובבו את האצבע ליד הראש, והיו כאלה שצילמו אותו ונקרעו מצחוק. כשביל סוף סוף הבין שאחיו לא נמצא לידו, הוא לקח את התיק ורץ לתוך הסטודיו.
- נו, זהו. עכשיו אתה תחטוף אצלי. –ביל רץ לעבר טום ובכל הכוח הרביץ לו עם התיק בראש. טום נפל.
- אתה בסדר?! מפגר...
ביל עוד פעם החטיף לטום, רק הפעם בבטן. באותו רגע גוסטב וגיאורג רצו לכיוונם.
- ביל, מה איתך? –שאל גיאורג. הוא וגוסטב היו לגמרי מופתעים.
ביל החטיף עם התיק לגיאורג, ורצה להחטיף גם לגוסטב, אך טום תפס אותו. ביל ניסה להשתחרר, אבל אז נרגע והסתכל בהפתעה על הבנים.
- מה איתכם? טום, אתה יכול לשחרר אותי, כואב לי.
- כדי שעוד פעם תחטיף למישהו עם התיק, כה?- ענה טום בעוקצנות
- מה אני? החטפתי למישהו פה עם תיק?- הוא הסתכל בהפתעה על שאר חברי הלהקה, ולפי הבעות פניהם הבין את התשובה על שאלתו.- אבל מתי? אני לא זוכר כלום.
- כרגע ביל. מה יש לך, אמנזיה? –שאל גוסטב בתימהון.
- אין לי שום אמנזיה. הכל איתי בסדר...
- רוצה להגיד, שאצלך זה הרגל להחטיף לאנשים עם תיק? –שאל טום, עדיין לא עוזב את אחיו.
- זה.. פשוט.. נו, התחלתי לראות כל מיני סיוטים ואני מתנהג ממש לא כמוני. אני לא יודע מה קורה איתי, אבל שמתי לב שלפעמים אני לא זוכר כמה מהדברים שעשיתי קודם.
- רוצה עצה? –אמר טום בעודו עוזב את ביל- לך לרופא.
- כמובן –ענה ביל והסתכל על פניו של טום. הם העידו שטום לגמרי רציני ולא מתבדח כמו כרגיל.
הם נגררו ליוסט, מחכים לעוד יום מלא בחזרות והקלטות.
___________________________________________________
אני יודעת שעדיין שום דבר לא ברור בהתחלה, אבל החל מפרק 6 תתחילו להבין דברים 
תובותישנס?

|
נכתב על ידי
הכותבות||סיפורי TH
,
19/3/2009 18:33
בקטגוריות Tokio Hotel, ביל קאוליץ, טום קאוליץ, הודעות, טוקיו הוטל, מוזיקה, סיפורי טוקיו הוטל, סיפורים בהמשכים, רוק, סיפרותי, אימה, דם, סיפורי אימה, מתח
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
|
תמיכה לתושבי הדרום! +הודעה+10000 כניסות!!
טוב, לספר על המצב בדרום אני לא מתכוונת,
כי גם כך כולכן יודעות מה קורה שם, וחלקכן אפילו צריכות לרוץ כל הזמן לממ"ד..
אני נורא מצטערת שאין פרק 9, אבל יש סיבה לגמרי מוצדקת לזה:
שני כבר כתבה אותו, אבל היא גרה בבאר שבע וזה ברור שהי לא בדיוק יכולה
לשלוח לי אותו.. S=
אבל עדיין, אני מבטיחה לכן פיצוי-אני הולכת להכין את ביל בסימס 2 (אבל ממש מציאותי, עם
הרבה הורדות) ואשים לכן אותו להורדה ;)
אה, ויש כבר 10000 כניסות!!!!!
אז..מזל טוב לבלוג =)
מקווה שתבינו את המצב,

| |
:|
אמ...הי?
מודה, זה קשה להעלות פוסט בלי פרק ועוד אחרי כ"כ הרבה זמן.
אין לי פרק מוכן, וגם לא נראה לי שיהיה בקרוב 
יש לי כ-מ-ו-י-ו-ת של מבחנים (2-3 בשבוע!!) ובזמן הפנוי שלי אני עושה
דברים שעושים בזמן פנוי 
ובסוף יוצא שכבר מי-יודע-כמה-זמן אין פרק.
ו..וזה פשוט לא יכול פאקינג להמשיך כך! 
ואני פשוט ל-א רוצה לסגור/להקפיא את הבלוג, הוא יקר לי מדי.
ובגלל שאין לי סיכוי להעלות פרקים באופן נורמאלי, החלטתי במקום לסגור/להקפיא את
הבלוג לחפש שותפה.
הרי כך יהיה הרבה יותר טוב, לא? 
אז כל מי שרוצה להצטרף (יש לי הרגשה שלא יהיו כאלה, הבלוג כבר מעלה אבק )
שתשלח בתגובות את השם, הגיל והמסן/סקייפ (עדיף סקייפ).
אם תוך שבוע-שבוע וחצי (נתתי הרבה זמן, הא?) אני לא אמצא שותפה, אני אאלץ
להקפיא את הבלוג.אני בטוחה שאף אחת לא תרצה שיהיה פה פרק פעם בחודש-חודש וחצי, נכון? 
  
| |
דפים:
|