דברתי איתו אתמול.
היה נחמד,אמרתי לו שאני תמיד אשמור לו מקום בלב.
הוא חשב שצחקתי עליו,או איתו.אבל הייתי רצינית.מאוד.
אני כ"כ מתגעגעת,אתמול ושלשום,שכתבתי את כל מה שעברתי איתו פשוט לא הבנתי איך הכל נעלם.היה כ"כ כיף.
עשיתי שטויות שאני לא מתחרטת עליהן עשיתי טעויות שאני אחזור עליהן ואני פשוט מאושרת.
אני כ"כ מאושרת שהייתי שלו,שעשיתי איתו מה שלא חלמתי שאעשה בזמן הקרוב.בשבילי הוא היה יותר מחבר.
הוא היה ה-כ-ל בשבילי.ואני הייתי ה-כ-ל בשבילו.
ועכשיו אני כ-ל-ו-ם בשבילו,פשוט כלום.
טובעת בביצה של הזיות"הוא יחזור" נשמעים הקולות..
אתה הנרקיס,מלך הביצה,אני סתם עוד צפרדע שמחפשת אהבה.
מקפצת בין עלי הנופר,מדלגת עליהם,כאילו הם סתם פרחים רגילים.לא מיוחדים..
וכל נופר מיצג חלק ממני,אך אני מדלגת..רק פרח נופר אחד מתלווה לי,זה שמיצג את רגש האהבה..
אני מסתנוורת ממנו,וממשיכה לקפץ לעבר הנרקיס,והוא מתרחק ממני יותר ויותר.
ואני צפרדע טיפשה,לא מבחינה שאותו נרקיס,מלך הביצה,מצא לו אהבה חדשה.
מקפצת ומקפצת ולא מפרפרידה בין שינאה לאהבה.
כבר אמרתי צפרדע טיפשה?
יומטוב.התגעגעתי אליו,אל מלך הביצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
