התחלתי להשקיע בלימודים,הזנחתי חברים.
הייתה לי אחלה אספת הורים,נראלי שאני הולכת לנתק קשר שגם ככה היה מנותק.
אני חייבת להפסיק להציק לו,זה סתם מוריד לו,ויותר מיזה,אני מזיקה רק לעצמי.
אני חייבת להפסיק לארום תקוות,ולהתחיל לפזר אותם,לשלוח אותם לבאר עמוקה,
שזאת אולי תגשים אותן,ואולי לא. זה כבר לא משנה לי.
הגורל לא רוצה שנהיה יחד,אז לא נהיה.למה אני צריכה להלחם בבלתי אפשרי?
חוצמיזה שדווקא לא כ"כ רע לי,רק טיפה חולה.
וכן אני אוהבת אותו זה נורא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
