החיים זה לא פיקניק

ביום חמישי שעבר נפל דבר בישראל. השער האחורי של ידיעות אחרונות הוקדש למה שהם כינו "החלטה חדשה של האקדמיה", שעיקרה התרת צורות הפועל חִכֵּיתִי,  גִּלֵּיתִי וכדומה, בצירי לצד החיריק. כשקראתי את הדברים הללו השתוממתי מאוד, שכן כבר ב-1998, בהיותי סטודנטית, דנו איתנו בנושא והסבירו לנו שאין כל טעות בפועל חִכֵּיתִי, וכי צורת הצירי מצויה פעמים רבות במקרא. המרצה שלימד אותי אז הוא כיום חבר באקדמיה ולא ממש הבנתי מדוע נדרשו חברי האקדמיה לנושא דווקא כעת. פליאתי גברה עוד יותר כשנוכחתי שהידיעה הזו חוללה סערה. הפורומים של השפה העברית גועשים ורבים מתקוממים על התרת "העילגות הזו". 

לדעתי: ראשית, אין כאן שום גילוי חדש. צורות פועל אלה נחו בשלווה בתנ"ך דורות רבים, ובניגוד לטענות שנתקלתי בהן, לא מדובר בטעות בהעתקת התנ"ך. אילו היה מדובר בצורה יחידנית היה אפשר לחשוד שזו טעות, אבל מדובר בכ-25 מילים ואין ספק שמספר כזה מלמד על הגייה רווחת באותם ימים. שנית, איש לא אמר שמהיום חייבים להגות בצירי במקום בחיריק. כל אדם רשאי להגות את המילים לפי העדפתו. שלישית, לא ברור לי למה יש כזה זעזוע מהצירי בבניין פיעל, בעוד שבבניין הפעיל והתפעל  אותו צירי מתקבל באדישות (למשל: כיסיתי מול התכסֵיתי; גיליתי מול הגלֵיתי והתגלֵיתי; פיתיתי מול התפתֵיתי; ניקיתי מול התנקֵיתי). רביעית, אני מוכנה להתערב ש-80 אחוז מהמצקצקים בלשונם ומתנגדים לצירי טועים בהגייתם במילים אחרות ובשם המספר וחיים עם זה בשלום.

בחנו את עצמכם: האם אתה אומרים [1] מַכִּיר או מֵכִּיר? הִכרתי או הֵכרתי? הִגשתי או הֵגשתי? הֵכנסתי או הִכנסתי? מִכְּחול או מִכְחול? הִכְחיש או הֶכְּחיש? יש כל כך הרבה טעויות לשון והגייה שרווחות בציבור, מדוע דווקא על צורת הפועל הזו קמה צעקה? האקדמיה מציעה הסבר: "ההרגשה שהמילה חִכֵּיתִי  שייכת ל'שפת הרחוב'  לא נובעת מכך שהצורה אינה נכונה אלא כנראה מכך שאלו המשתמשים בה אינם שייכים לשכבה 'הנכונה'". דומה שהמחשבה על סוף עידן ההתנשאות  כלפי "לימור" ודומותיה בלתי נסבל בעיני רבים. אל דאגה, נוטרי שפה יקרים, יש מספיק טעויות לכולם.
מהיום אתם מוזמנים לתקן טעויות בשם המספר, ולהחזיר את עטרת החיריק בה"א של בניין הפעיל ליושנה.

[1] השאלה היא לא אם אתם יודעים מה הצורה הנכונה, אלא מה אתם אומרים.