החיים זה לא פיקניק

בשבועות האחרונים שוב התחלתי לחשוב לקנות אוטו. אמנם אני מסתדרת גם בלי, אבל אני מאוד מוגבלת. כל נסיעה לוקחת לי פי 4-3 זמן בהשוואה לנסיעה ברכב ומצריכה הליכה ממושכת ברגל ובזבוז זמן בהמתנה לאוטובוסים מאחרים ולרכבות שדרסו רכב שניסה לגנוב את המחסום. בשעות הערב היצע הקווים מתדלדל פלאים, ולכן אם מציעים לי להגיע לתל אביב בשעות הערב זה לא בא בחשבון כי החזרה הביתה אחרי זה תהיה מבצע בסדר גודל של אנטבה. בנוסף, בתוך העיר אין ממש תחבורה, אז צריך ללכת לכל מקום, ובימי קיץ (שמונה חודשים בשנה פחות או יותר) או כשגשום (שבועיים בשנה) זה מאוד לא נוח. ולסיום, כל הסופרים הזולים ממוקמים מחוץ לעיר ואין לי אפשרות לקנות בהם ולפיכך אני נאלצת לקנות בסופר השכונתי היקר להחריד. יוצא שפעם בכמה שנים אני מתחילה לחפש רכב, מגלה שאין לי מספיק כסף וזונחת את הרעיון לכמה שנים נוספות.

החודש, כאמור, שוב החלטתי לחפש. ברחוב לא ראיתי יותר מדי מכוניות שמוצעות למכירה, אז נכנסתי לאתר יד 2. עשיתי כל מיני מיונים, לפי אזור מגורים, לפי דגמים שאני מתעניינת בהם (מכוניות קטנות) ובלי הגבלה מלבד המחיר. הנה מה שלמדתי מהחיפוש.

1. מכונית מבעלות פרטית היא כמו לבקן. יש כאלה, אבל זה נדיר. רוב המכוניות שמוצעות למכירה התחילו את דרכן בסוכנות השכרה או בליסינג.

2. כתוצאה מסעיף 1 המכוניות שמוצעות למכירה הן כמו ילד שחולה בפרוגריה. הן אמנם צעירות על הנייר (שלוש-ארבע שנים על הכביש) אבל עם קילומטראז' של מכוניות בנות עשר. 160 ואפילו 180 אלף ק"מ אינם דבר נדיר, שהרי רכב ליסינג הוא המקבילה למזרון הפלוגתי – עובר בין כולם. הישראלי, כידוע, שונא לצאת פראייר. אז אם החברה ממילא משלמת על הדלק וכל השאר, למה לא לנצל את זה ולחרוש את כבישי ארצנו?

3. רוב החיפושים שלי העלו את המכונית הלא-יקרה-מדי יונדאי גטס. אחרי כשבועיים של חיפושים שהתמקדו בדגם הזה אמרו לי שלושה אנשים שונים שזה לא אוטו טוב במיוחד ושעדיף לי לקנות רכב יפני.

4. אם מכונית היא לא יונדאי גטס המושמצת, בגיל המבוקש (5-4), לא מליסינג, עם קילומטראז' סביר – אני לא יכולה להרשות אותה לעצמי.

5. לפעמים קורה נס, ואני מוצאת מכונית בגיל המבוקש, לא מליסינג, עם קילומטראז' סביר, והמחיר שלה הוא 7000 שקל פחות מהמחירון, מה שאומר שהיא במסגרת התקציב שלי. ברגע שאני מגלה שאני יכולה להרשות לעצמי לקנות את הרכב הזה, מתחיל לנקר בי החשד. למה אדם שיש לו רכב חדש ושמור, עם קילומטראז' נמוך, מוכר אותו בכמה אלפי שקלים פחות מהמחירון? משהו מסריח פה. הוא צריך לבקש יותר מהמחירון, לא פחות, כי יש לו יתרון על פני כל רכבי הליסינג. אז מה הוא מסתיר? איפה המלכוד? וזה מביא אותי לסעיף 6.

6. מספר רב להפתיע של אנשים מתכוונים לעזוב את הארץ בתקופה הקרובה. כשמתגלה מציאה כמתואר בסעיף 5, הרבה פעמים כתוב בפרטים שהאוטו נמכר עקב נסיעה לחו"ל. עכשיו לכו תדעו אם זה נכון או לא. אני אמורה לבקש מבעל הרכב לראות כרטיסי טיסה? להמחשה, חברה סיפרה לי על רכב שחונה כבר שבועות רבים ליד מקום העבודה שלה ולא זז. שהתקשרתי לברר פרטים גיליתי שמדובר במחיר מציאה של ממש, וכששאלתי למה המחיר המבוקש נמוך ב-8000 שקל מהמחירון ענתה לי בעלת הרכב שהיא נוסעת לחו"ל.  לאור הידיעה שלא מזיזים את הרכב הזה כבר שבועות, איך אני יכולה להאמין לכל אלה שמספרים את הסיפור הזה?

בסופו של דבר התעייפתי. אנסה לחסוך כסף עוד שנה, ואולי בשנה הבאה אוכל להרשות לעצמי לקנות רכב לפי הדרישות שלי, במחיר שלא יעורר את חשדי. אם לא, אני תמיד יכולה לנסוע לחו"ל. שמעתי שיש שם הרבה ישראלים.