החיים זה לא פיקניק

אבל התכנסנו כאן הפעם כדי לעשות סיעור מוחות ולסייע לי בבעיה שכנותית. זה הסיפור. הדירה שמעליי מושכרת, והדיירים בה מתחלפים בתדירות שאינני עומדת עליה. יש שכנים מעליי, ובדרך כלל אני לא ממש ערה לנוכחותם. לפעמים יש קצת צעדים, גרירות של רהיטים, חפצים נופלים, אבל לא משהו חריג.

לפני כשלושה חודשים התחלתי להתעורר בחמש וחצי בבוקר מרעשים שקשה לי לתאר, אבל מוקמו מעל הראש שלי. אלה היו מעין חבטות עמומות מצד אחד, ומשהו חד שמכה ברצפה מצד שני. הבעיה היא שאחרי שאני מתעוררת אני לא יכולה להירדם למשך כשעתיים. אז כשאני מתעוררת בחמש וחצי בבוקר המשמעות היא שבאותו רגע היום שלי מתחיל, כי בשש וחצי אני כבר צריכה לקום. למקרה שזה לא מובן מאליו, אציין שאני לא מעוניינת להתחיל את היום כל כך מוקדם, ואני גם לא מעוניינת שהשכן שלי יקבע לי מתי מתחיל היום שלי. כשראיתי שלא מדובר במשהו נקודתי, אלא בתופעה יומיומית החלטתי לעלות לשכנים ולראות במה העניין.

איך שדפקתי בדלת קידמו את פניי נביחות רמות. ראיתי שגר שם זוג מבוגר עם שני כלבים, אחד מהם ממש גדול. הצגתי את עצמי, סיפרתי מה הבעיה ושאלתי אם החדר של הכלבים שם, והצבעתי למיקום שמעל ראשי. השכנה אמרה שכן. הסברתי שהכלבים מעירים אותי בכל בוקר, ואמרתי שאני מאוד אודה להם אם ישימו שטיח או משהו על הרצפה, כדי לעמעם את הטפיפות של הכלבים.

עברו כשלושה שבועות ואני המשכתי לשמוע את הכלבים ולהתעורר בחמש וחצי בבוקר. היום עליתי שוב. הפעם פתחה לי בחורה צעירה, הבת שלהם. שוב הסברתי מה הבעיה, והיא אמרה שהחדר שם הוא בכלל לא של הכלבים, אלא של ההורים שלה. נעשיתי נבוכה. זה לא מה שהבנתי בפעם הקודמת. בכל מקרה, אמרתי, הם כנראה נכנסים לשם בחמש וחצי בבוקר. ההורים שלי קמים אז. מה את רוצה? הם צריכים ללכת לעבודה. אבל אני לא צריכה לקום בחמש וחצי, אמרתי, ואני בכל זאת קמה. אז מה את מציעה? נבחה הבחורה. שאנעיל להם נעליים?

בקיצור, יצאתי משם עם הזנב בין הרגליים. אני מבינה עכשיו שאין להם שום כוונה לעשות כלום בנידון. אז: חוץ מלהרעיל את הכלבים (צוחקת, צוחקת) יש למישהו רעיון שלא כרוך בשינה לילה שלם עם פקקי אוזניים?