החיים זה לא פיקניק

פעם הייתי בסדנה, ואחד הדברים שעלו שם היה שאנחנו נעלבים מדברים שאנחנו יודעים עמוק בלב –  או חושבים –  שהם נכונים. אם מירב בטיטו אומרת לפרידה שהיא שתלטנית ודורסנית ולא נותנת לשאר הדיירים לפרוח ופרידה לוקחת ללב, זה מפני שהיא יודעת בחלק כלשהו מעצמה שיש בכך אמת והאמת הזו לא נעימה לה. אם, לעומת זאת – וזאת הדוגמה שנתנו בסדנה – מישהו יבוא אליכם ויגיד: השיער שלך סגול, אתם כנראה תמשכו בכתפיים ותמשיכו ללכת. אין לזה שום קשר למציאות ולכן זה לא פוגע ולא מרגיז ולא כלום.

אז כשיהורם גאון אומר שחלק (והוא בהחלט סייג ולא אמר שזה כולל את כל הזמר המזרחי) מהזמר המזרחי שיש היום הוא זבל שלא ברא השטן, כמו בהתניה פבלובית, אלו שמייצרים מוזיקה מהסוג שגאון התכוון אליו מיד קופצים וקוצפים. אז נכון, זו לא ההתבטאות הכי מעודנת  שיש, אבל ברצינות רגע, תסתכלו על המילים של השירים העכשוויים ותגידו לי אם זה לא זבל. האם זו שירה שיוצאת מהלב ונכנסת אל הלב? זו אפילו לא שירה. בסך הכול רצף של כמה מילים שיושב על מנגינה קליטה שחוזרת על עצמה כדי למכור רינגטונים. שום דבר מזה לא ייחשב בעוד 20 שנה לנכס צאן ברזל של החברה הישראלית. אפשר ליהנות מזה כמו שנהנים מעוגיות, אבל אל תשלו את עצמכם שאתם מספקים לגופכם חומרים מזינים ובריאים או לנפשכם אמנות ותרבות.

נכנסתי למאגר ודליתי באקראי ובלי להקדיש לזה יותר מכמה דקות מילות שירים. שניים-שלושה בתים מכל שיר. תסתכלו על המילים האלה ואז תשוו אותן לעושר הלשוני של "ליל חניה" למשל – אחד השירים המורכבים והאהובים עליי ביותר, שגם אני לא מכירה את כל המילים שבו. כשתביאו לידיעתי אמן מזרחי עם טקסטים ברמת המורכבות של ליל חניה אני מבטיחה לקנות את הדיסק שלו.

מושיק עפיה: אהבה בצ'ט

אני מת, יפה שלי, את קולך לשמוע
אולי תצאי מהמסך, חולם אותך לראות
מה יהיה, תגידי לי, הסבלנות נגמרת
פשוט נמאס לי לדמיין אותך בחלומות

פותח את הפייסבוק ומרחוק כותב לך
בין השורות מתוך הלב האהבה יוצאת
פותח את הפייסבוק, מהמציאות בורח
ומתחבר לאשליה, של אהבה בצ'אט

קובי פרץ: בואי מתוקה

את באהבה אותי שורפת
מרחוק עוקצת את חיי
רומזת לי שאת אוהבת
אבל חומקת מדי

כן או לא אף פעם לא אומרת
כל הזמן עונה לי באולי
בואי מתוקה, מה את מחכה
בואי ותהיי לי למלכה

את אומרת שיהיה בסדר
אבל לא רואה אותי מסנטימטר
אני לא יכול יותר לחיות בשקט
בואי בואי בואי
את אומרת שיהיה בסדר
אבל לא רואה אותי מסנטימטר
אני לא יכול יותר לחיות בשקט
בואי בואי מתוקה.

ליאור נרקיס: את לא בעניין

התיננתי* ובכיתי
כבר יצא עשן
אבל את לא בעניין
אבל את מעיפה אותי מכאן
התלבשתי התחתכתי
מעשה חתן
אבל את לא בעניין
אבל את מעיפה אותי מכאן

את אומרת "תפנה לאחרת"
אבל זאת הצעה מיותרת
מסתובב ברחובות
ומודד מדרכות
לא מוצא מנוחה בין שקיעה לזריחה
אלייך.

* מישהו יודע מה המילה הזו?