לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים זה לא פיקניק


מלאכים לא נופלים מהשמים וחברים יש רק באגד

Avatarכינוי:  אנג'י

בת: 17



מצב רוח כרגע:


הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2011

רק שלא יבוא פורים פעמיים בשבוע


כבר יומיים שאין רגע של שקט בשכונה המחורבנת והמתחרדת שלי. כבר יומיים שהשכונה הזו, שפעם הייתה שקטה ויפה וחבויה ברחוב קטן וצדדי, רועשת מבומים של זיקוקים, פיצוצים, צפירות של מכוניות, מגאפונים, מוזיקה ושירה. וכל זה למה? בגלל פורים, כמובן.

אף פעם לא אהבתי את פורים. אולי כי אני סולדת מרעש, אולי כי מפריעה לי ההמוניות שלו, אולי כי אני סתם משביתת שמחות. כנערה לא אהבתי להתחפש וגם כיום אני לא עושה שום דבר כדי לציין אותו. ביידיש אומרים פורים איז נישט קיין יום-טוב און קדוחס איז נישט קיין קרענק. כלומר, פורים איננו חג וקדחת היא לא מחלה. אני לא בטוחה בקשר לקדחת, אבל זה שלילדים יש שלושה ימי חופש מלימודים בשעה שאני עובדת כרגיל אומר לי שפורים אינו חג אמיתי, וככזה הוא לא צריך לקבל כל כך הרבה תשומת לב.

אבל אצל הדתיים פורים הוא עניין שלם. כמה שבועות לפני פורים מתמלאות החנויות בהרי הררים של ממתקים זולים בשביל משלוחי המנות, ואפשר לראות ילדות דתיות ממהרות ברחוב כשבידיהן חבילות ענקיות עטופות. לפי החישוב שלי כל משפחה מקבלת כעשרה משלוחי מנות כאלה, אם לא יותר. מה הם עושים עם כל הממתקים האלה? איך מחסלים הכול עד פסח?

והחג עצמו, מתברר, הוא סיבה לא קטנה למסיבה. אתמול שרו וניגנו 50 מטר מביתי עד אחרי חצות, כל היום עוברות פה מכוניות וצופרות באקסטזה כאילו שמכבי זכתה באליפות אירופה, בומים של קפצונים וזיקוקים מחרישים את אוזני התושבים במשך שעות, ובצהריים עברו פה עם מגאפון והזמינו את הילדים למסיבת פורים מתחת לחלון שלי. המסיבה התקיימה בשתיים בצהריים וכללה קריאות של פסוקי תורה, קריאה למשיח שיבוא במהרה ושירי חג זייפניים – והכל מבעד למגאפון. רציתי להתקשר למשטרה ולהתלונן על המטרד, שהרי אושרו תקנות רעש מחמירות וחלק מהן מתייחסות למה שאסור לעשות בין שתיים לארבע. אלא שעיון בחוק גילה לי שיש שני ימים בשנה שתקנות הרעש האלה לא חלות עליהם: יום העצמאות ופורים.

אז מעכשיו פורים ואני צ'ילבות, לפחות עד שאגור במקום חרדי פחות. ואולי, אני חושבת, אולי הטרוניות שלי נובעות בעצם מכך שהאנשים האלה, שיודעים כל כך לשמוח בדבקות בפורים בגלל משהו שאולי קרה ואולי לא קרה לפני אלפי שנים, ויודעים להתאבל ולקונן ולצום בגלל חורבן בית המקדש – עוד דבר שקרה לפני אלפי שנים – לא יודעים לא להתאבל ולא לחגוג באירועים שחשובים לי: יום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות.

הנה תמונה של ילדים מאחד הגנים באזור שעשו תהלוכה בשכונה. שימו לב למספר הכלות...

נכתב על ידי אנג'י , 20/3/2011 20:21   בקטגוריות חגים ומועדים, תמונות, תלאות היומיום  
70 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של The BIG little ב-26/3/2011 18:41




101,445
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , הומור וסאטירה , טלוויזיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאנג'י אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אנג'י ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)