החיים זה לא פיקניק

במקרה יצא שלקראת פסח אני משתחררת משלושה שעבודים ממושכים. זה אמנם לא דרמטי כמו להשתחרר מחיים של עבודת פרך ובניית פירמידות, ובסך הכול יכולתי להחליט להשתחרר מכל אחד מהשעבודים בכל נקודת זמן בעבר, אבל דברים כנראה לוקחים את הזמן שלהם, ובצירוף קוסמי קרה שהכול קורה יחד.

כבלים
קשה לי לזכור כמה שנים אני מחוברת לכבלים. יותר מעשר זה בטוח. אני יודעת כבר שנים שאני משלמת סכומים גבוהים תמורת מעט מדי תוכן, אבל האלטרנטיבה – לא להיות מסוגלת לראות אפילו חדשות בערוץ 2 – גרמה לי לחרוק שיניים ולהמשיך לשלם. לא עוד. בזכות הממיר הדיגיטלי שנקרא עידן אפשר כיום לקבל את ערוצים 1, 2, 10 ועוד כמה זניחים בתשלום חד פעמי של 300 או 400 שקל. בשנתיים האחרונות הייתי מחויבת למסלול (הם תמיד מחייבים להצטרף למסלול כדי להקשות על אנשים להתנתק ולכבול אותם בחוזה – לא סתם קוראים לזה כבלים), אבל בעוד פחות מחודש מסתיימת ההתחייבות שלי ואני נחושה בדעתי לסיים את ההתקשרות איתם. 

פייסבוק
שמתי לב שבסך הכול אני לא עושה הרבה בפייסבוק. רוב הזמן שאני באתר זה כדי לשחק בשני משחקים מטופשים וממכרים מבית זינגה. לאחרונה המשחקים התחילו להרגיז אותי. כדי לשמור את המשתתפים במשחק הם ממציאים עוד ועוד פרויקטים שצריך להשלים, והכול דורש מהשחקן לבקש מאחרים לשלוח לו דברים. זה הגיע לרמות בלתי נסבלות והפך למטרד אמיתי. בשלב הראשון נמנעתי מלהיכנס למשחקים האלה למשך שבוע. כשראיתי שהם לא חסרים לי מחקתי את שניהם ונשבעתי לא להתקרב יותר לעולם לזינגה.

 רייטינג
גם בכל הקשור לעיתון רייטינג אני לא זוכרת כמה שנים אני מנויה שלהם. בטח גם כן בסביבות עשר שנים. כבר כתבתי בעבר על השינויים בכוח האדם בעיתון ועל הירידה החדה באיכות הכתיבה והכתבות (לא שקודם זה היה מופת, אבל לפחות הכתיבה הייתה מגניבה. עכשיו העיתון נראה כמו פנאי פלוס). ההתחייבות שלי לרייטינג הסתיימה בסוף פברואר, ומאז תכננתי כל הזמן לבטל את המנוי כי בכל שבוע היו יותר עמודים שוויתרתי על קריאתם מחמת השעמום. אבל בגלל כמה מדורים שכן עניינו אותי התקשיתי להוציא לפועל את המהלך. והנה עשו את העבודה בשבילי.

יום אחד התקשרה נציגה שלה ובישרה לי שרייטינג כבר לא מופץ כמגזין נפרד אלא כחלק מעיתון סוף השבוע. היא הציעה לי הצעה מאוד משתלמת (לטענתה) לעשות מנוי שיכלול את המגזין "את", את רייטינג ואת עיתון סוף השבוע. וכל זה במחיר מצוין – בסך הכול בדיוק כפול ממה שאני משלמת כרגע. ומה עם התחייבות? שאלתי. כן. יש התחייבות לשנה. התרגזתי שהנציגה לא חשבה אפילו לציין את הפרט השולי הזה ואמרתי: יודעת מה? תבטלי. תבטלי הכול עכשיו. אני לא רוצה כלום. בגלל שהשינוי בתנאים הגיע מהם ולא ממני הניתוק היה קל ולא קיבלתי שום שיחה ממחלקת שימור לקוחות. אבל אני לא דואגת. זה עוד יגיע.

לפני שבוע קניתי את עיתון סוף השבוע כדי לראות במה העניין. אז קודם כל, העיתון "את"  מצורף לעיתון. זה לא כאילו יש לי עכשיו מנוי לאת כמו שהנציגה הציגה את זה. שנית, "את" זה חתיכת עיתון משעמם! אין מה לקרוא שם. שלישית, רייטינג קוצץ בחצי בדיוק והפך לחוברת קטנה ודקה. זה לא מפריע, אגב, למכור אותו בחנויות כמגזין נפרד ולגבות עליו את אותו סכום. אתם קולטים? קיצצו את מספר הדפים בחצי ואת המחיר השאירו כמו שהוא. לקח לי שבוע שלם לעבור על כל המוספים של העיתון, וההתרשמות שלי היא שמעריב הוא עיתון משעמם. מספר העמודים שקראתי בעניין חלקי מספר העמודים הכולל בעיתון הוא משהו כמו 0.02, ולכן אין לי יותר שום כוונה לקנות מעריב. אם קברניטי העיתון רוצים להבין למה הם בהפסדים, הנה טיפ חינם: העיתון שלכם משעמם.