ההפסד הראשון השבוע נרשם לחובת המדינה במשא ומתן מול עובדי הרכבת. אחרי שנתיים של סכסוך מתוקשר, עשרות שביתות, השבתות, עיצומים, איחורים יזומים ותקלות מתוכננות, אחרי ששר התחבורה הכריז בכוחניות שיסגור את הרכבת לשנה ויעשה רפורמה מהשורש, אחרי שסגר עסקה עם חברה חיצונית והעביר אליה את התחזוקה לקרונות החדשים – אחרי כל זה נגמר הכול במהירות הבזק בהתקפלות מפוארת. העובדים מקבלים תוספת שכר שכל עובדי הקבלן והמגזר הפרטי שאינו היי-טק יכולים רק לחלום עליה, מענק שערורייתי בגובהו, וכל הקרונות החדשים נשארים באחריותם כאילו לא הוכרז על הסכם חתום עם לומברדיה. העובדים בתמורה התחייבו לא לשבות 3.5 שנים, מה שאומר שבעוד 3 שנים לכל המאוחר יתחיל המאבק הזה מהתחלה, וכולנו כבר יודעים איך הוא ייגמר: בעוד העלאה ועוד מענק. לא לפני שהנוסעים יאכלו מרורים. בכל זאת אנחנו לפני פסח. הכוחניות והבריונות ניצחו וכולנו הפסדנו.
ההפסד השני הוא ההדחה הלא תיאמן של אביבית. מעצבנת והזויה ככל שתהיה, אביבית עשתה את עונה 4 של האח הגדול. הרומנים, הריסים, השוקולד, הבישולים, תוספות השיער, פעיות הצחוק, געיות הבכי, הגזענות המוכחשת – בלי נסיכת הדיסני הזו היינו רואים רק את תמיר מתפעל ונבהל מהצל שלו בכל שעה עגולה. עם צאתה מהבית תגלה אביבית באכזבה שקמפיין שוקולד השחר ניתן לאברום בורג, אבל לא מן הנמנע שתקבל קמפיין לריסים ותוספות שיער. אם לא כמוצר יופי, אז כתבלין סודי. ביוש וד"ש לליהי. בטח תיפגשו מעכשיו בכל ההשקות.
ההפסד השלישי הוא של ציפי לבני. בניגוד לפריימריז בעבודה, שהסתיימו בפער מתון, תוצאה של 61 אחוז מול 37 אומרת לציפי: לכי הביתה. סיימת. נמנמת כיושבת ראש האופוזיציה ושילמת על זה.
ועל האם מרחובות שאיבדה את בעלה וחמשת ילדיה ברגע פשוט אין מה לכתוב. בלתי נתפס.
כינוי:
אנג'י
בבלוג זה
בכל הבלוגים
