החיים זה לא פיקניק

אסון כבד נחת על ראשי הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. אחרי שנים שבהן רק הקיפו בעיגול את התשובה ולמדו במכוני ההכנה איך לצמצם אפשרויות ולנחש במקרים שבהם הם אינם יודעים מהי התשובה הנכונה אושרה הרפורמה ונקבע כי ממועד המבחן הקרוב הם יידרשו, תחזיקו חזק, לכתוב! ממש לכתוב. במו אצבעותיהם. חיבור! של 25-40 שורות! והם יקבלו לשם כך חצי שעה בלבד.

הסיבה לרפורמה היא שאחרי יותר מדי שנים מישהו הבין שבלימודים אקדמיים צריך לכתוב עבודות, וכדי לכתוב עבודות צריך לדעת להתנסח, ואי אפשר לנבא מי ייטיב להתנסח בהסתמך על הקפה בעיגול של צמד מילים שמבטא אנלוגיה כלשהי או בהתבסס על ניחוש מוצלח של מילים נרדפות ששוננו בעמל חודש לפני הבחינה ויישכחו שעתיים אחריה.

אבוי. מדובר הלא ביוצאי מערכת החינוך המקוצצת, פאר המדיניות החברתית-כלכלית של בנימין נתניהו שרואה במדינה בעיה, בהפרטה פתרון, בטייקונים אלים מוזהבים ובעם מטרד. אחרי שנים של קיצוצים בוגרי מערכת החינוך כותבים בשגיאות שאין לתאר ובעילגות שהדעת לא תופסת. הם יודעים לכתוב אס-אם-אסים, לא חיבורים, ורגילים להביע את דעתם בסמיילים ובחחח... ולא בטיעונים מנומקים. פלא שמספר הנרשמים למבחן הפסיכומטרי הקרוב הוא הנמוך ביותר אי פעם?

במכוני ההכנה לפסיכומטרי עבדו שעות נוספות כדי למצוא דרך לקחת את הצעירים שלא יודעים לכתוב ולעשות להם מהפך לכאלה שכן יודעים. כמקובל שם, פורקה הבעיה לגורמים, והנבחנים הואכלו בטיפים קצרים וקלים לעיכול ולזכירה. בכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2 רואיינו כמה מורים וסיפרו על הטיפים שהם נותנים. התחלחלתי. אחד המורים סיפר שהוא מדריך את התלמידים להשתמש במילים גבוהות, נניח במקום ירח לכתוב לבנה, ולא להשתמש כל הזמן באותה מילה. לא כל הזמן לכתוב לדעתי, לדעתי, לדעתי. אלא לגוון ולכתוב גם סבורני, לדידי.

ובכן, סבורני שאם הייתי בודקת חיבור של תלמיד שהשפה שלו דלה עד יומיומית ופתאום הוא היה משלב שם מילים של שבת, לא רק שהוא לא היה מקבל ממני בונוס על עושר לשוני, זה היה גורם לי לפרוץ בצחוק עצוב כי זה ממש נזם זהב באף חזיר. כדי לכתוב חיבור צריך לדעת לכתוב. אי אפשר לרדד את הטיפול בכך לכדי כמה נקודות, לכתוב פה ושם מילים גבוהות ולחשוב שהמשימה הושלמה. עושר לשוני נרכש במשך שנים, לא בכמה חודשים לפני המבחן. הניסיון להלעיט נבחנים במילים גבוהות יסתיים בחיבור שכמו כתבה לימור המיתולוגית מ"רק בישראל", דמות שהתבססה על השילוב הבלתי אפשרי של מילים גבוהות ונמוכות ובשיבוש של ניבים (העם נקעה רגלו).

אני באמת מאמינה שחשוב ללמד בני נוער לקרוא קריאה ביקורתית, לגבש דעה ולנסח אותה במאמר מנומק. אני רק לא חושבת שזה התפקיד של מכוני ההכנה לפסיכומטרי. מערכת החינוך צריכה להשקיע יותר שעות בהבעה ולשון. לא רק ללמוד בעל-פה בניינים וגזרות אלא גם להתנסח, לבנות טיעונים, לנמק ועל הדרך להעשיר את אוצר המילים. אני לא יודעת כמה שעות מוקדשות במערכת ללימודי עברית, אבל אין לי ספק שזה מעט מדי. אני זכיתי ללמוד במערכת חינוך טובה. חבל לי שהילדים של היום לא מקבלים אותה רמת השכלה.