החיים זה לא פיקניק

אסון כבד נחת על ראשי הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. אחרי שנים שבהן רק הקיפו בעיגול את התשובה ולמדו במכוני ההכנה איך לצמצם אפשרויות ולנחש במקרים שבהם הם אינם יודעים מהי התשובה הנכונה אושרה הרפורמה ונקבע כי ממועד המבחן הקרוב הם יידרשו, תחזיקו חזק, לכתוב! ממש לכתוב. במו אצבעותיהם. חיבור! של 25-40 שורות! והם יקבלו לשם כך חצי שעה בלבד.

הסיבה לרפורמה היא שאחרי יותר מדי שנים מישהו הבין שבלימודים אקדמיים צריך לכתוב עבודות, וכדי לכתוב עבודות צריך לדעת להתנסח, ואי אפשר לנבא מי ייטיב להתנסח בהסתמך על הקפה בעיגול של צמד מילים שמבטא אנלוגיה כלשהי או בהתבסס על ניחוש מוצלח של מילים נרדפות ששוננו בעמל חודש לפני הבחינה ויישכחו שעתיים אחריה.

אבוי. מדובר הלא ביוצאי מערכת החינוך המקוצצת, פאר המדיניות החברתית-כלכלית של בנימין נתניהו שרואה במדינה בעיה, בהפרטה פתרון, בטייקונים אלים מוזהבים ובעם מטרד. אחרי שנים של קיצוצים בוגרי מערכת החינוך כותבים בשגיאות שאין לתאר ובעילגות שהדעת לא תופסת. הם יודעים לכתוב אס-אם-אסים, לא חיבורים, ורגילים להביע את דעתם בסמיילים ובחחח... ולא בטיעונים מנומקים. פלא שמספר הנרשמים למבחן הפסיכומטרי הקרוב הוא הנמוך ביותר אי פעם?

במכוני ההכנה לפסיכומטרי עבדו שעות נוספות כדי למצוא דרך לקחת את הצעירים שלא יודעים לכתוב ולעשות להם מהפך לכאלה שכן יודעים. כמקובל שם, פורקה הבעיה לגורמים, והנבחנים הואכלו בטיפים קצרים וקלים לעיכול ולזכירה. בכתבה ששודרה בחדשות ערוץ 2 רואיינו כמה מורים וסיפרו על הטיפים שהם נותנים. התחלחלתי. אחד המורים סיפר שהוא מדריך את התלמידים להשתמש במילים גבוהות, נניח במקום ירח לכתוב לבנה, ולא להשתמש כל הזמן באותה מילה. לא כל הזמן לכתוב לדעתי, לדעתי, לדעתי. אלא לגוון ולכתוב גם סבורני, לדידי.

ובכן, סבורני שאם הייתי בודקת חיבור של תלמיד שהשפה שלו דלה עד יומיומית ופתאום הוא היה משלב שם מילים של שבת, לא רק שהוא לא היה מקבל ממני בונוס על עושר לשוני, זה היה גורם לי לפרוץ בצחוק עצוב כי זה ממש נזם זהב באף חזיר. כדי לכתוב חיבור צריך לדעת לכתוב. אי אפשר לרדד את הטיפול בכך לכדי כמה נקודות, לכתוב פה ושם מילים גבוהות ולחשוב שהמשימה הושלמה. עושר לשוני נרכש במשך שנים, לא בכמה חודשים לפני המבחן. הניסיון להלעיט נבחנים במילים גבוהות יסתיים בחיבור שכמו כתבה לימור המיתולוגית מ"רק בישראל", דמות שהתבססה על השילוב הבלתי אפשרי של מילים גבוהות ונמוכות ובשיבוש של ניבים (העם נקעה רגלו).

אני באמת מאמינה שחשוב ללמד בני נוער לקרוא קריאה ביקורתית, לגבש דעה ולנסח אותה במאמר מנומק. אני רק לא חושבת שזה התפקיד של מכוני ההכנה לפסיכומטרי. מערכת החינוך צריכה להשקיע יותר שעות בהבעה ולשון. לא רק ללמוד בעל-פה בניינים וגזרות אלא גם להתנסח, לבנות טיעונים, לנמק ועל הדרך להעשיר את אוצר המילים. אני לא יודעת כמה שעות מוקדשות במערכת ללימודי עברית, אבל אין לי ספק שזה מעט מדי. אני זכיתי ללמוד במערכת חינוך טובה. חבל לי שהילדים של היום לא מקבלים אותה רמת השכלה.

מתברר שאתמול לא היה רק יום השוויון (לא שוויון כלכלי או שוויון הזדמנויות או שוויון בין המינים אלא היום שבו היממה מתחלקת שווה בשווה בין שעות האור לשעות החשכה. במילים אחרות: הסתיו הגיע רשמית) אלא גם היום שבו מלאה שנה לבחירתה של שלי יחימוביץ' ליו"ר מפלגת העבודה. לפי ההספק שלה בראיונות בתקשורת, בביקורת על נתניהו, בשילוש מספר המנדטים שמנבאים לעבודה בסקרים ובכך שהספיקה להתמנות ולאבד את המינוי של יו"ר האופוזיציה הייתי משוכנעת שעברו לפחות שנתיים וחצי.

לרגל האירוע התארחה יחימוביץ' ב"אולפן שישי" והתראיינה אצל דני קושמרו. הראיון לא מעניין במיוחד. קושמרו קופץ מנושא לנושא: התקרית בסיני, הבחירות הקרובות, התקציב, הגירעון, כשבאמצע התשובה של יחימוביץ' הוא קוטע אותה ושואל על שלום עם הפלסטינים. הוא אף מגדיל לעשות ותוהה, כאילו לא שהה בכדור הארץ בשנה האחרונה, מאיפה שלי מציעה להביא כסף לכיסוי הגירעון. מהמעמד הבינוני? אבל בדקה השביעית הוא נותן את רשות הדיבור לנחמיה שטסלר, ושם הדברים מתחילים להסתחרר.

שטרסלר, קפיטליסט ניאו-ליברלי, מתעב את יחימוביץ' הסוציאל דמוקרטית. אני לא מוכנה להתחייב, אבל די משוכנעת שיש לו בבית בובת וודו קטנה ומחוררת בדמותה. בכל פעם שיחימוביץ' מתראיינת, הוא חושק שפתיים בזעם ודוקר את הבובה בלי רחמים. ואז הולך וכותב מאמר מערכת משמיץ שעיקרו ששלי יחימוביץ' פופוליסטית ודואגת רק לוועדי העובדים. יושב אפוא שטרסלר זחוח באולפן ומיידה ביחימוביץ' אבנים ארסיות. שלי בעד החרדים, בעד המתנחלים, נגד הורדת מחירי הקוטג', נגד עוף בשקל. כנראה לדבר בסיסמאות ובצמדי מילים זה לא פופוליזם, לשיטתו של שטרסלר. גם לא לקחת שברי אמיתות, להוציא מההקשר, לערבב ולהגיש חם. יחימוביץ' מצליחה לשמור על איפוק מרשים ונותנת לשטרסלר לסיים את הטיעונים בלי להתפרץ לדבריו, אבל כשהיא מקבלת את רשות הדיבור היא פותחת בלי להתבלבל בבליץ, ומיד נהיה שמח ואנרגטי באולפן. הייתי מוותרת על ההתייחסות למשכורת של שטרסלר. היא לא רלוונטית. אבל חוץ מזה - מלכה.

הקרב המילולי בין השניים הזכיר לי היאבקות בוץ או קרב אגרוף, ומיהרתי לגייס את הפוטושופ לטובת העניין.

ההפסד הראשון השבוע נרשם לחובת המדינה במשא ומתן מול עובדי הרכבת. אחרי שנתיים של סכסוך מתוקשר, עשרות שביתות, השבתות, עיצומים, איחורים יזומים ותקלות מתוכננות, אחרי ששר התחבורה הכריז בכוחניות שיסגור את הרכבת לשנה ויעשה רפורמה מהשורש, אחרי שסגר עסקה עם חברה חיצונית והעביר אליה את התחזוקה לקרונות החדשים – אחרי כל זה נגמר הכול במהירות הבזק בהתקפלות מפוארת. העובדים מקבלים תוספת שכר שכל עובדי הקבלן והמגזר הפרטי שאינו היי-טק יכולים רק לחלום עליה, מענק שערורייתי בגובהו, וכל הקרונות החדשים נשארים באחריותם כאילו לא הוכרז על הסכם חתום עם לומברדיה. העובדים בתמורה התחייבו לא לשבות 3.5 שנים, מה שאומר שבעוד 3 שנים לכל המאוחר יתחיל המאבק הזה מהתחלה, וכולנו כבר יודעים איך הוא ייגמר: בעוד העלאה ועוד מענק. לא לפני שהנוסעים יאכלו מרורים. בכל זאת אנחנו לפני פסח. הכוחניות והבריונות ניצחו וכולנו הפסדנו.

ההפסד השלישי הוא של ציפי לבני. בניגוד לפריימריז בעבודה, שהסתיימו בפער מתון, תוצאה של 61 אחוז מול 37 אומרת לציפי: לכי הביתה. סיימת. נמנמת כיושבת ראש האופוזיציה ושילמת על זה.

ועל האם מרחובות שאיבדה את בעלה וחמשת ילדיה ברגע פשוט אין מה לכתוב. בלתי נתפס.

מלחמה של ממש ניטשת בחודשים האחרונים בין ארגון שנקרא זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) ומאגד 11 גופים, ביניהם הוט, יס, קשת, רשת וערוץ 10, ובין הגולשים שמחפשים תוכן לא חוקי וחינמי. זיר"ה מבקשים –  ומקבלים – מבית המשפט צו סגירה לאתרי שיתוף קבצים, וכבר הורידו מהרשת את האתרים הורדות.נט, מורידים, WNET ו-IDOWN. לפני כחודש פשטו כונסי נכסים על ביתו של חייל בן 20 החשוד כי הפעיל אתרי שיתוף קבצים והחרימו לו את המחשבים, ולאחרונה הצליחו בזיר"ה לגרום לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר ההורדות TOPDOWNME. יותר יעיל מאשר לסגור אותו, שהרי על כל אתר שנסגר קם  אחר.

אין שום ספק: העלאה והורדה של סרטים וסדרות הן עבירה על חוק זכויות יוצרים. ועם זאת, נראה שזיר"ה הוקמה לא כדי לדאוג לזכויות היוצרים אלא לכיס של החברים בה. אם לא יהיו הורדות לא חוקיות כולם יצטרכו לשלם 300 שקל בחודש להוט ויס, וזה מה שרוצים בזיר"ה. להרוויח. אם מה שעומד לנגד עיניהם היה זכויות יוצרים, הם היו מקדישים את מאמציהם וכספם לתחום הטכנולוגי ומוצאים דרך לארגן הורדות חוקיות כמו שיש בארה"ב במקום לשלם הון לחוקרים פרטיים ולעורכי דין ולפעול בזירה המשפטית בלבד. אם אפשר ללמוד משהו מההצלחה הכלכלית של האתר מגהאפלואד שנסגר בצו האף-בי-איי, זה שהגולשים מוכנים לשלם כדי לקבל את התוכן שהם רוצים. אבל התשלום צריך להיות סביר והתוכן צריך להיות איכותי.

אני רואה מידה רבה מאוד של צביעות בהתנהלות של זיר"ה, כי הוט, לדוגמה, ביד אחד נלחמת בתוכן הלא חוקי וביד השנייה מעודדת לקנות ממנה חבילות גלישה גדולות יותר ויותר. בשביל מה לעזאזל צריך בן אדם חבילת גלישה של 50 או 100 מגה? מה יש לעשות עם כל כך הרבה? לגלוש יותר מהר בוואי-נט? לשלוח מיילים יותר מהר? לי יש חבילה של 2.5 מגה ואני מסתדרת מצוין. אף אחד לא יגיד את זה לצרכן מפורשות, אבל הסיבה היחידה לקנות חבילות גלישה כבדות כאלה היא כדי להוריד מהר סרטים וסדרות. אז מצד אחד הספקיות מעודדות אותנו לקנות חבילות גלישה שמנות שהן מרוויחות מהן, ומהצד שני הן מורידות וחוסמות את הגישה לאתרים שרק בשבילם הרי צריך מלכתחילה את החבילות האלה.

אני גם חושבת שהתקדים של חסימת תוכן לגולשים (או בשם אחר, צנזורה) הוא מסוכן. היום זיר"ה חוסמת אתרי שיתוף קבצים, מחר היא תחסום את גוגל לתוצאות חיפוש של סרטים וסדרות, מחרתיים ארגון אחר יחסום אתרים שמפריעים לו, ובסוף נהיה כמו סין ונקבל רק את התוכן שהממשלה רוצה שנראה. אל לנו לסכן את הדמוקרטיה שלנו בשביל האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון.