החיים זה לא פיקניק

מתברר שאתמול לא היה רק יום השוויון (לא שוויון כלכלי או שוויון הזדמנויות או שוויון בין המינים אלא היום שבו היממה מתחלקת שווה בשווה בין שעות האור לשעות החשכה. במילים אחרות: הסתיו הגיע רשמית) אלא גם היום שבו מלאה שנה לבחירתה של שלי יחימוביץ' ליו"ר מפלגת העבודה. לפי ההספק שלה בראיונות בתקשורת, בביקורת על נתניהו, בשילוש מספר המנדטים שמנבאים לעבודה בסקרים ובכך שהספיקה להתמנות ולאבד את המינוי של יו"ר האופוזיציה הייתי משוכנעת שעברו לפחות שנתיים וחצי.

לרגל האירוע התארחה יחימוביץ' ב"אולפן שישי" והתראיינה אצל דני קושמרו. הראיון לא מעניין במיוחד. קושמרו קופץ מנושא לנושא: התקרית בסיני, הבחירות הקרובות, התקציב, הגירעון, כשבאמצע התשובה של יחימוביץ' הוא קוטע אותה ושואל על שלום עם הפלסטינים. הוא אף מגדיל לעשות ותוהה, כאילו לא שהה בכדור הארץ בשנה האחרונה, מאיפה שלי מציעה להביא כסף לכיסוי הגירעון. מהמעמד הבינוני? אבל בדקה השביעית הוא נותן את רשות הדיבור לנחמיה שטסלר, ושם הדברים מתחילים להסתחרר.

שטרסלר, קפיטליסט ניאו-ליברלי, מתעב את יחימוביץ' הסוציאל דמוקרטית. אני לא מוכנה להתחייב, אבל די משוכנעת שיש לו בבית בובת וודו קטנה ומחוררת בדמותה. בכל פעם שיחימוביץ' מתראיינת, הוא חושק שפתיים בזעם ודוקר את הבובה בלי רחמים. ואז הולך וכותב מאמר מערכת משמיץ שעיקרו ששלי יחימוביץ' פופוליסטית ודואגת רק לוועדי העובדים. יושב אפוא שטרסלר זחוח באולפן ומיידה ביחימוביץ' אבנים ארסיות. שלי בעד החרדים, בעד המתנחלים, נגד הורדת מחירי הקוטג', נגד עוף בשקל. כנראה לדבר בסיסמאות ובצמדי מילים זה לא פופוליזם, לשיטתו של שטרסלר. גם לא לקחת שברי אמיתות, להוציא מההקשר, לערבב ולהגיש חם. יחימוביץ' מצליחה לשמור על איפוק מרשים ונותנת לשטרסלר לסיים את הטיעונים בלי להתפרץ לדבריו, אבל כשהיא מקבלת את רשות הדיבור היא פותחת בלי להתבלבל בבליץ, ומיד נהיה שמח ואנרגטי באולפן. הייתי מוותרת על ההתייחסות למשכורת של שטרסלר. היא לא רלוונטית. אבל חוץ מזה - מלכה.

הקרב המילולי בין השניים הזכיר לי היאבקות בוץ או קרב אגרוף, ומיהרתי לגייס את הפוטושופ לטובת העניין.

מלחמה של ממש ניטשת בחודשים האחרונים בין ארגון שנקרא זיר"ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) ומאגד 11 גופים, ביניהם הוט, יס, קשת, רשת וערוץ 10, ובין הגולשים שמחפשים תוכן לא חוקי וחינמי. זיר"ה מבקשים –  ומקבלים – מבית המשפט צו סגירה לאתרי שיתוף קבצים, וכבר הורידו מהרשת את האתרים הורדות.נט, מורידים, WNET ו-IDOWN. לפני כחודש פשטו כונסי נכסים על ביתו של חייל בן 20 החשוד כי הפעיל אתרי שיתוף קבצים והחרימו לו את המחשבים, ולאחרונה הצליחו בזיר"ה לגרום לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתר ההורדות TOPDOWNME. יותר יעיל מאשר לסגור אותו, שהרי על כל אתר שנסגר קם  אחר.

אין שום ספק: העלאה והורדה של סרטים וסדרות הן עבירה על חוק זכויות יוצרים. ועם זאת, נראה שזיר"ה הוקמה לא כדי לדאוג לזכויות היוצרים אלא לכיס של החברים בה. אם לא יהיו הורדות לא חוקיות כולם יצטרכו לשלם 300 שקל בחודש להוט ויס, וזה מה שרוצים בזיר"ה. להרוויח. אם מה שעומד לנגד עיניהם היה זכויות יוצרים, הם היו מקדישים את מאמציהם וכספם לתחום הטכנולוגי ומוצאים דרך לארגן הורדות חוקיות כמו שיש בארה"ב במקום לשלם הון לחוקרים פרטיים ולעורכי דין ולפעול בזירה המשפטית בלבד. אם אפשר ללמוד משהו מההצלחה הכלכלית של האתר מגהאפלואד שנסגר בצו האף-בי-איי, זה שהגולשים מוכנים לשלם כדי לקבל את התוכן שהם רוצים. אבל התשלום צריך להיות סביר והתוכן צריך להיות איכותי.

אני רואה מידה רבה מאוד של צביעות בהתנהלות של זיר"ה, כי הוט, לדוגמה, ביד אחד נלחמת בתוכן הלא חוקי וביד השנייה מעודדת לקנות ממנה חבילות גלישה גדולות יותר ויותר. בשביל מה לעזאזל צריך בן אדם חבילת גלישה של 50 או 100 מגה? מה יש לעשות עם כל כך הרבה? לגלוש יותר מהר בוואי-נט? לשלוח מיילים יותר מהר? לי יש חבילה של 2.5 מגה ואני מסתדרת מצוין. אף אחד לא יגיד את זה לצרכן מפורשות, אבל הסיבה היחידה לקנות חבילות גלישה כבדות כאלה היא כדי להוריד מהר סרטים וסדרות. אז מצד אחד הספקיות מעודדות אותנו לקנות חבילות גלישה שמנות שהן מרוויחות מהן, ומהצד שני הן מורידות וחוסמות את הגישה לאתרים שרק בשבילם הרי צריך מלכתחילה את החבילות האלה.

אני גם חושבת שהתקדים של חסימת תוכן לגולשים (או בשם אחר, צנזורה) הוא מסוכן. היום זיר"ה חוסמת אתרי שיתוף קבצים, מחר היא תחסום את גוגל לתוצאות חיפוש של סרטים וסדרות, מחרתיים ארגון אחר יחסום אתרים שמפריעים לו, ובסוף נהיה כמו סין ונקבל רק את התוכן שהממשלה רוצה שנראה. אל לנו לסכן את הדמוקרטיה שלנו בשביל האינטרסים הכלכליים של בעלי ההון.

לפעמים אני חושבת כמה שהחיים שלי קשים. לפני כמה פוסטים סיפרתי כמה הרבה סיסמאות ושמות משתמש אני צריכה לזכור, תוסיפו לזה את הממשק המשתנה תדיר של פייסבוק, שעד שמתרגלים אליו הוא משתנה שוב ובכל פעם אני שונאת את המראה החדש הזה ולוקח לי רבע שעה למצוא איפה מעלים תמונה ואיך מעדכנים רשימה וכדומה. ואם זה לא מספיק, עכשיו גם ישרא עבר מתיחת פנים. מה זה לעבוד 14 שעות ביממה במכרה פחם מול כל זה?

בדף הבית גיליתי שכל הקבועים שלי נעלמו, אבל הפעם מישהו העלים אותם ביסודיות כזו שכל הלשונית חסרה. בתפריט העריכה גיליתי שנוספה קטגוריה שלמה לקבועים. עכשיו אפשר להוסיף בלוגים לקבועים ממש ממש בקלות, אפשר לייבא את הרשימה הישנה, אפשר למחוק אנשים מהקבועים בקלות ובמהירות, וחובבי מופעי המציצנות יגלו שגם אפשר לראות מי צירף אתכם לקבועים שלו. זה נפלא כי זה יפתח עידן חדש של התחשבנות בישרא. לא רק תביעות "הגב לי אם אתה רוצה שאגיב לך, המלץ עליי כדי שאמליץ עליך ולנקק לי כדי שאלנקק לך אחרת אנקנק אותך" אלא גם "הוסף אותי למועדפים שלך".

מהצד השני, דף הבית של ישרא נשאר עמוס בדברים שלא מעניינים אותי. לא כל כך אכפת לי למי יש היום יום הולדת, לא מעניינים אותי אנשים שפתחו היום בלוג, ולא מרגש אותי לראות מי עדכן לאחרונה. מה שמעניין אותי לראות ברגע שאני נכנסת לאתר זה מי מהקבועים שלי עדכן. אני לא רוצה להיכנס לעריכת הבלוג שלי כדי לראות את זה. גם לא ברור לי למה צריך כל כך הרבה חלונות. נראה לי שכדאי לשים יחד באותו חלון מופרד בלשוניות את הבלוגים הפעילים (רשימה שהשתרבבתי אליה השבוע), את הפוסטים החמים ואת מומלצי התמונות. בשביל מה חלון נפרד לכל נושא?

ואם כבר נגעתי ברשימת הבלוגים הפעילים: חודש אוקטובר וההמלצה האחרונה לפוסט על ייקור החשמל היו הזויים. בסוף ספטמבר הגיע למומלצים הפוסט שלי על ראש השנה. הוא ירד מישרא כעבור 36 שעות ו-1800 כניסות, אבל נשאר ב-MSN למשך שלושה שבועות! זה הביא לבלוג כ-1500 כניסות נוספות בטפטופים לאורך אוקטובר. ואז, לקראת סוף החודש, קיבל קידום הפוסט על חברת החשמל. הוא היה במומלצים חמישה ימים תמימים ולמרות זאת הניב פחות מאלף כניסות. כנראה כשרואים בנושא "התייקרות תעריפי החשמל" זה לא מושך את בני העשרה להיכנס. עם שני קידומים חשבתי שאשבור את השיא שלי, אבל לא רק שלא התקרבתי אליו אפילו, גם במקום שיהיו לי מנויים חדשים, מנוי קיים ביטל.

זהו. כמו שכתבתי בהתחלה, חיי קשה המה. אולי אפתח קטגוריה כזו. אז 1.11 שמח לכולכם, תוסיפו אותי לקבועים שלכם. ביוש.

י"ח פטנטים מגניבים למטבח שסיננתי מתוך 38 שנשלחו אליי.

אז ככה התירס נכנס לקופסה?