Black Diamond||פרק ראשון
שיר לפרק להורדה-http://rapidshare.com/files/114855309/A070000129326401.wma.html
הטיסה שלי נחתה, הייתי שוב באותה ארץ שהבטחתי שלא אשוב אליה לעולם,
עמדתי על יד החלון, מביטה על אחד המטוסים שהמריא באותו רגע, דמעה הסתננה מבעד עיניי,
'זה לא יקרה! אני לא אתאהב יותר לעולם!'
אמרתי לאמלי חברתי, היא הביטה על במבט של
'כן האנה, תגידי את זה עם זה עושה לך טוב..'
היא חייכה אליי ופתאום חיוכה התרחב, הבטתי לכיוון אליו היא הביטה וראיתי שתי נערים,
היא רצה אליהם וחיבקה את אחד מהם, התקרבתי אליהם, למרות שהרגשתי נדחפת, לא רציתי להישאר שם לבד.
"האנה!!"
שמעתי את קולה של ג'סיקה לאחר כ"כ הרבה שנים, הייתי בת 16 כשעזבתי, כעת אני בת 22 היא רצה לעברי וחיבקה אותי,
"את מוחצת אותי..."
"רזית! החזה שלך גדל! אין לך חצ'קונים!"
צהלה, כאשר בחנה אותי מכול זווית אפשרית, חייכתי חיוך נבוך
"היום בערב כולם באים אליי הם עוד לא יודעים שחזרת! זאת תהיה הפתעה! סוף-סוף חזרת!"
חיוכי נמוג בין רגע, היא לא שמה לב לכך, היא המשיכה לדבר כאילו לא קרה דבר,
"אני חושבת שאסע עכשיו לדירה שלי..."
"יש לך דירה?"
"כן, החבר שלי..."
"יש לך חבר?"
"קנה לי אותה..."
מלמלתי, מנסה להשחיל מילה אחת בלבד בין כול הדברים שהיא אמרה, היא חייכה אליי ולקחה את ידי,
"יש..יש...לך... טבעת!!"
"אנחנו מאורסים.."
"איך הוא? הוא יפני? קוריאני? סיני? תאילנדי?"
"הוא קוריאני, קוראים לו קים האן-סונג"
"למה לא הבאת אותו לפה?"
"הוא יבוא לפה חודש הבא... הוא רצה לראות... את אמא שלי"
אמרתי, וחיוכה נמוג גם כן, היא ידעה את טיב יחסיי עם אימי, וידעה שזה יגרום רק לדמעות,
-http://rapidshare.com/files/114856252/A070000125196403.wma.html להוריד את השיר הזה-
'את אל תקבעי לי מה לעשות!! א לא תגידי לי איך לחיות!!'
'אני אמא שלך! את לא יכולה לדבר אליי כך! מה גדלת עד כדי כך?'
'כן, גדלתי! אני לא אותה ילדה בת 5 שמתחננת לתשומת לב! טוב? עכשיו תזדייני לי מהחיים!'
"תסתלקי מהבית שלי! אני אשלח אותך לפנימייה! אני אתקשר לעובדת סוציאלית! '
'תתקשרי..'
'את..את... משוגעת, את צריכה פסיכולוג, אני צריכה לאשפז אותך בבית משוגעים'
'לכי על זה'
אמרתי באדישות, חושבת על דרך להיפטר ממנה לא ידעתי שזה מה שבאמת יקרה, ולא ידעתי שאני אבכה כ"כ הרבה
כשאני אשיג את מה שאני רוצה.
[תדליקו את השיר הראשון]
לאחר שג'סיקה ליוותה אותי לדירה שלי, וחיטטה בכול החפצים שכבר היו שם, היא הלכה כדי לארגן את הכול לערב,
התיישבתי על ספת העור הלבנה והבטתי בתמונה של האן סונג ושלי שעמדה על אחת השידות, וחייכתי
הוא עשה בשבילי יותר ממה שכול אחד אחר היה עושה, הוא אהב אותי כמו שאיש לא אהב אותי,
הוא אהב כמו, כמו שמקס לא אהב אותי מעולם, דמעה סוררת נוספת הסתננה מבעד לעיניי עדיין הייתי פגועה מהאופן בו הוא התייחס אליי, כ"כ מזלזל, כ"כ אדיש, כ"כ שונה ממקס שהכרתי כשהייתי בת 14.
הוצאתי את כול שמלות הערב שלי, ובחרתי שמלה אדומה מסאטן, מאוד אהבתי אותה, היא הייתה די פשוטה יחסית לשאר
השמלות שהאן סונג התעקש שנקנה, פתחתי את קופסת התכשיטים שלי והוצאתי שרשרת זהב עם תליון מדהים עם יהלום שחור ולבן, מאז אותו יום, אני אוהבת יהלומים שחורים, זו הייתה המתנה הראשונה שהוא הביא לי, מקס.. מה אתה עושה עכשיו?
[ועכשיו את השני]
"מקס, תקשיב רגע... תפסיק להתאמן! ו.. לא אמרתי כלום!"
לחש ג'ייסון לאחר שמקס שלח לו מבט רצחני מקס הפסיק לכמה דקות ועמד מול ג'ייסון מזיע ועייף,
"מה אתה רוצה?"
נהם,הוא שנא שהפריעו לו להתאמן,
"ג'סיקה מזמינה את כולם אליה, היא אומרת שיש לה הפתעה, והיא מבקשת במיוחד ממך להגיע"
"אני לא יכול להגיע, ביי"
"אבל..."
"אמרתי ביי!!"
צרח עליו, ג'ייסון ברח, ונפל כמה פעמים, שהצחיקו את מקס כמעט עד דמעות, הוא התיישב על הרצפה,
'מה את עושה עכשיו האנה? מה אני אמור לעשות עכשיו? למה אני לא מצליח להוציא אותך מהראש? ובעיקר .. מהלב?'
הוא שם את ראשו בין ידיו, וישב שם במשך כמה שעות, לבסוף הוא קם, אסף את חפציו והלך לביתו .
נכנסתי לביתה של ג'סיקה, זו הייתה דירה קטנה בהרבה מהדירה שלי, אך היה בה משהו, ביתי, משהו מחמם לב,
שלא ידעתי מהו, ג'סיקה פערה את עיניה כאשר ראתה אותי,
"את נראית... מדהים!!!"
צרחה ברחבי הבית, חייכתי במבוכה, הדלת נפתחה,
"ג'סיקה מה את רוצה ממני?"
קפאתי במקומי, הרגשתי אותה ילדה בת 14 שנרעדת כאשר היא שומעת את קולו, החזקתי בידי את השרשרת שהוא נתן לי.
אוקיי, אז זהו הפרק הראשון, עבדתי עליו די הרבה וחשבתי על כול מיני דרכים ליצור אווירה מעניינת,
אולי זה יצא, ואולי לא, מצפה לתגובות ^^^
לין 333>
שכחתי משהו-
השרשרת- 
השמלה- 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
הכותבת, בסודיות מוחלטת.
