להתקדם בצעדים קטנים, ואנני יודע לאן אני הולך.

בשקט, ובדממה שצווחת בין שתי אוזני ,לצוף בדימיוני הפנימי ולהעלם ככלום.

הרוח הקלילה, הרוח שנושבת על פני, משנה את כיוון דרכי.

להתקדם, ובדרך לאסוף את עצמי, ויכול להיות שנשאר לי סיכוי אחרון למצוא רמז קטן שיעזור לי לחבר את עצמי מחדש.

להביט למעלה ולראות את הטיפות, הדמעות, אלו שלפעמים מזכירים לי מי אני ואיפה אני.

האור שמאיר בשמיים, זה שמחייך אלי גם כשקשה וחשוך, הוא זה שנותן לי את התקווה.

עם הכוח הזה אני רואה, פוקח את עיני ומביט סביב.

אך עם הכל הרצון , אני שוב רואה את הריק המוחלט מול פניי.

ההרגשה שאני חשוף לעיני כולם,

ההרגשה שאין אף אחד שייגן עלי, מבלבלת את מחשבותיי.

אבל אז, באותו הרגע, אני מביט לשמיים , מרים את ראשי עושה עוד צעד קטן קדימה ומחייך.

עריכה #:כוכב נולד 6 נגמר, אפשר להגיד בהצלחה רבה.