ביום רביעי סבינקה הקנדית קפצה לביקור של 3 ימים! היה ממש כיף ומצחיק (כמו שמאז שפגשתי אותה תמיד היה לי כיף ומצחיק איתה), טיילנו הרבה בירושלים ובין היתר... ראינו הארי פוטר ומסדר עוף החול בקולנוע!! סרט שולט, שווה לראות. והקטעים שלהארי יש סיוטים והוא כולו מזיע וגונח... נמממ... הכי טובים לדעתי...
כפי שאמרתי, בהחלט סרט שווה צפייה :)
היום סבינה נסעה בצהריים. לצערי היא לא יכלה להשאר יותר כי היא נוסעת לים המלח. אבל אני מקווה שעוד ניפגש לפני שהיא תחזור לקנדה, ומקווה גם שהיא תמשיך להנות פה, ושתמצא חמסוֹת לכל החברים שלה שם בקנדה שהיא הבטיחה להם מזכרות ("תביאי לי נעליים כאלה על פלטפורמה" "תביאי לי תיק גוצ'י" "תביאי לי מצלמה דיגיטלית"...)
העיקר שהקשר שלנו לא יילך ויידעך עם הזמן.
וכמה יציאות שלנו, יותר בשבילי מאשר בשבילכם:
אני: "תטעמי, זה ממש טעים אבל ממש חריף"
היא: "לא נורא, אני צריכה להתרגל לאוכל חריף"
אני: "למה, את מתכוונת להתחתן עם קוריאני?"
"i'll bring u a Korean hot guy. i mean - a hot Korean guy!"
כן, כן. אנחנו מאוד אוהבות אסיאתיים [ככה אומרים את זה, נכון?].
איזה ידיד (ישראלי) של סבינה: "וואי הוא חימם אותי! עכשיו בא לי לצאת על משהו!"
סבינה: "מה?! מה הוא אמר?! אני לא מבינה את השפה שלכם עכשיו!"
חחח :]
היום בערב, ההורים שלי ואיזה 10 זוגות חברים שלהם התאספו בביתנו למטרה מאוד מקודשת - הכנת סושי.
גם ארבע חברות ילדוּת שלי באו (הבנות של החברים של ההורים שלי) ודרשנו סושי צמחוני, רק עם ירקות, כי הדג ממש מגעיל - תוֹדוּ. ובכן... כן. הסושי היה מאוד... מיוחד. עיסתי כזה, אם יש מילה כזו. טוב, סה"כ היה בסדר. אפילו טעים. למדי. אז צל"ש להורינו, היפנים החובבנים (או שסושי זה סיני?!).
העיקר שהיה כיף.
אני אוהבת להפגש איתן 3>
ועכשיו, כשכולם הלכו והסושי עדיין תקוע לי איפשהו בין הבטן ל... עזבו פרטים, אני יושבת לי וכותבת את הפוסט הזה, על הימים האחרונים. בכללי אפשר לומר שעד עכשיו החופש סבבה!
בקרוב הפלגה!
אני מקווה לעכל את האצות והאורז עד אז ><
ליל"ט.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
אני נורא מבובלבת עכשיו... 
