The old slide projector at the attic, screening for me
again and again, the same old movie, two images
running on the white screen, and the memories are floating,
the old wounds are opening, I'm hugging the old
teddy bear and full of dust, and again the tears are falling, the hands are
sending , everything is coming back in time,
the blue marks painting the skin again
the screaming which echoing in the background, my crying, hers
and the old slide projector that keep screening the film, and the photographs are
running on the screen with my memories, with the tears,
the feelings, the adrenalin which streamed when I wanted to escape, and I caught,
the big teddy bear which brought for me, crumbling, he is absorbing me...
All of me, but didn't keep the nightmares away from me,
the words, the hands that came back but when the film ended, the world returned to his time.
סרט שחור לבן.
המקרן הישן בעליית הגג, מקרין לי
שוב ושוב, את אותו סרט ישן, שתי הדמויות
מרצדות על המסך הלבן, והזיכרונות צפים,
הפצעים הישנים נפתחים, אני מחבקת את הדובי
הישן ומלא האבק, ושוב הדמעות זולגות, הידיים
נשלחות, הכול חוזר אחורה בזמן,
הסימנים הכחולים שוב צובעים את העור,
הצעקות שמהדהדות ברקע, הבכי שלי, שלה
והמקרן הישן ממשיך להקרין את הסרט, והתמונות
רצות על המסך יחד עם הזיכרונות שלי, יחד עם הדמעות,
הרגשות, האדרנלין שזרם כשרציתי לברוח, ונתפסתי,
הדובי הגדול שנקנה עבורי, מתפורר, הוא ספג אותי..
את כולי, אבל לא הרחיק ממני את הסיוטים,
את המילים, את הידיים שחזרו אך כשהסרט נגמר, חזר העולם לזמנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: