Nobody knows it but you've got a secret smile And you use it only for me

אני כבר לא יודעת מה לעשות, מפחדת לטעות מפחדת לחיות, כאילו שחזרתי לתקופה הלא טובה שלי זאתי שנלחמתי בשביל לעבור, שכל יום קמתי עם תחושה מגעילה בבוקר, שאני בנאדם אפס שאני לא שווה כלום. עד שעברתי את זה והנה הייתי במקום יותר טוב של השלמה עצמית כמו איזה ילדה מתבגרת אני חוזרת לאותו המקום.

אני צרכה לצרוח בשביל שישמעו אותי וגם ככה לא מבינים את הצרחות, אני שונאת את היחס שאני מקבלת מאנשים סביבי שאני פחות טובה, אני לא מבינה וכל פעם מחדש שאני נחשפת לסוגים השונים של האנשים האלה שיש בעולם אני מקבלת עוד כאפה שמורידה אותי 2 מדרגות למטה

אם אמא הייתה שומעת על זה... בחיים לא זלזלו בי ככה, ואני במבוי סתום לא יודעת מה טוב ובאיזה דרך ללכת

יש את הדרך הבטוחה והסלולה אך גם המשעממת אבל יש את הדרך השניה הדרך עם האבנים הלא מוגדרת המפותלת זאת שכל פעם נופל עליי חרא מהשמיים כזה שמכסה לי את העיינים.

שונאת אנשים שהולכים עם ראש בקיר, אנשים שלא חכמים מספיק בשביל להתחבר לנשמה שלהם, לאני הפנימי שלהם, ולהבין מה הם רוצים, איך הם רוצים, איך לפעול, איך להגשים את עצמם, אני שונאת לראות את התלויות האובססית הזאת בכל מני עצמים, והתחלתי לשנוא את זה אפילו עוד יותר בזמן האחרון שזה גם משפיע עלי.

אין לי כח לשלוט בעצמי ישר אני מפוצצת הכל, אין לי כח לדבר כי איפה שצריך למילים שלי אין משמעות, עדיפה השתיקה ושהמטומטמים ימשיכו לא לחיות אתה החיים.

איך אישה כל כך חלשה שבקום לטפל בעצמה עושה כל כך הרבה טעויות ודברים מעצבנים איך היא יכולה להשפיע עליי?

איך אני אשמה באיידס שהדבקתי שאין לי איידס

איך מאשימים אותי על משהו שאני לא?

בחיים לא האשימו אותי במשהו שאני לא - ועכשיו אני מרגישה את התחושת חוסר עונים הזאת של להוכיח מה אתה באמת

אבל כוסאמק של כולם

העיקר שאני הכי טובה ושאני אמשיך לחשוב עם ראש צלול, בסופו של דבר הכל נכתב בסוף, ושהיא תמות בגלל התופעת לוואי של התמונה ובכלל הצרות של כולם והצורה שהיא לוקחת את הכל, שהיא תמות בגלל שהיא לא מספיק גדולה בשביל להתמודד ולהבין ולהפנים,

תמיד אני אזכר בתמונה הזאת שאני רואה את אמא שלי עומדת מול הרופא שמודיע שיש לה סרטן, מקבלת את הכאפה הזאת לפנים

ולא מורידה אפילו דמעה אחת, ואם היא התמודדה בחוזקה- היא המודל לחיקוי שלי, היא שחושבת מהראש ולא ההיא שפועלת מהתלויות באמונה שבכלל לא קיימת, כי היא מפחדת להתמודד לבד, עם עצמה, כי היא יודעת, היא יודעת שהיא פשוט לא מספיק טובה.