|
| 2/2008
בוא ותעזור, לשפוך טיפה של אור
לתוך החור החשוך הזה.
אין לי כוח לחיים..
הם כל כך מתגעגעים להורים שלהם.. מפחדים שיקרה להם משהו..
לשניים כבר קרה, אי אפשר להחזיר אותם יותר
ועכשיו אני מבינה למה הם כל כך חרדים לביטחון ולבריאות שלנו
אני ממש מפחדת מהזמן שאני אהיה במקום הזה, שאני אצטרך לטפל באנשים שטיפלו בי
הלכו לקנות לי תרופות כשהייתי חולה
כל השנים האלה שטיפחו אותנו ועזרו לנו בהכל..
ואז ללכת ולטפל בהם, להיות חרדים עליהם כמו שהם היו חרדים עליהם פעם.
זה בטח כל כך קשה בשבילם. אני לא מבינה איך הם מתמודדים עם הריק הזה שנוצר, שנשאר איתם כבר כמעט חצי שנה.
בדיוק חצי שנה.
וגם ארבעה חודשים.
כשזה יקרה, וזה עוד יקרה, כי מה לעשות, ככה זה החיים
אני לא אוכל להתמודד עם זה, אני אמות
אני ממש מפחדת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
