 Mind The Cal |
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2014
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2014
הקאות יש שלב מסויים בחיים שלבכות לא ממש עוזר כבר, אז זה השלב שמתחילים להקיא. הרגע הזה שהאצבע עמוק בגרון וכל הגוף בציפיה.. להרגיע לרגע הזה של השחרור. זה לא רק קלוריות ואוכל שמכביד. זה רגשות, זה מועקה, זה עצב, זה גועל, זה דחייה, זה אשמה, זה פחד, זה אכזבה, זה דמעות, זה כל הכאב שבעולם. ואז אני מוצאת את עצמי נוגעת בשאריות אוכל לעוס וחושבת מה כולם היו חושבים. החיילים, המפקדים, החברים, היו רואים אותי עם קיא על הידיים, אף נוזל ופרצוף נפוח ואדום מדמעות. אני, הקצינה, הילדה עם השמחת חיים הבלתי מעורערת, שטויות, כיף, צחוקים, בואו נצא, בואו נרים מסיבה, בואו יהיה כיף, אל תהיו מעפנים, יאללה. זאת שכולם קוראים לה הבליינית, המקושרת, שאומרים "פשששששששש חיה טוב..." זאת הילדה הכי עצובה בעולם. והיא אמיתית רק כשהיא מקיאה.
| |
| כינוי:
Cassie Ainsworth מין: נקבה |