כשלא מספרים לך את הסודות של כל העולם אתה מתעצבן, אבל מצפה שאתה אומר סוד אף אחד לא יספר.

כשאתה מרכל על כל העולם זה בסדר, אבל שכל העולם מרכל עליך זה לא בסדר.

הבנתי שלא משנה מה ייקרה, תמיד יספרו את הדברים הכי אישיים שלי, שתמיד ידברו עליי.

ושזה תמיד אבל תמיד יעצבן ויציק, הריי למי זה לא מפריע?

אני פשוט צריכה לדעת איך לקבל את זה.

תמיד אבל תמיד פחדתי שידברו עליי... אבל עכשיו זה קצת אחרת כי הבנתי שגם אני מדברת על הרבה מאחורי הגב,

ונכון אני מנסה לעשות את זה פחות אבל זה פשוט הטבע שלנו.

לדבר על אחרים, ללכלך, לומר מילה טובה זה תמיד ישאר.

אז מה שנותר לי זה לקבל את זה וזה קשה.

בנתיים הדבר שאני באמת יכולה לעשות זה לשמור סוד.

כי לזה נשאר לי עוד כבוד...

שתהיה שבת שלום :)