כמה זמןןן לא הייתי פה!
האמת בגלל שהמצב לא ישתנה
וגם עכשיו לא, אבל הייתי חייבת לרשום איפשהו מה אני מרגישה באמת
אני לא יכולה לדבר עם אף אחד!
אני כל כך לבד
ומה שאני לא עושה זה לא לטובתי!!!!
אני שונאת ת'חיים, והם אותי! פשוט ככה
אני יודעת שזה נישמע הגזמות...
אבל תנסו אתם לחיות עם אמא כזאתתתת... הכל בגללה!
אני כמו כלבה טובה מתנהגת, ומה היא עושה?!
היא רק מחמירה עם ה"חוקים" שלה
היא חושבת שאני איזה עובדת שלה, ילדה טובה של בית
אבל אני לא!
אני אוהבת לבלות עם חברות, להכיר בנים
אבל לא אכפת לה מזה, מה שהיא רוצה זה רק שאני יישב בבית וילמד
ובזמני הפנוי אעשה את כל עבודות הבית
דדדיייי נימאס לי!
אני לא מתכוונת להמשיך עם זה,
זה לא שאני לא מדברת איתה
אני מדברת וזה כמו לדבר לקיר
היא בשלה, והיא לא מוכנה להבין אותי
אני לא יודעת מה לעשות
אה, ובקשר לאנה... כל פעם שאני מתחילה צום
היא מכריחה אותי לאכול פי 2 ממה שאני אוכלת בדרך כלל
היא דוחסת לי אוכל לצלחת ואומרת לאכול הכל
ואם אני לא אז אני לא יוצאת מהבית
ואם אני יוצאת אז זה רק למטה ושזה יהיה לזמן קצר (ככה זה כל יציאה)
אין לי מושג מה אני אעשה
כל דבר זה לא טוב
אם יש לכם רעיונות מה עושים עם אמא כזאת תגידווו לייי!! בבקשה
אני בינתיים מתחרפנת פה!