perfection has it's price

אני כ"כ משתגעת אני רוצה לעוף מפה לישון ולא להתעורר בכלל

נמאס לי להתעורר ולהרהר אם אני רוצה בכך בכלל.

יש לי רגשות אשמה, איפה הייתי שם קודם, למה לא עשיתי דברים אחרת...

למה לא ניצלתי כל רגע, כל רגע קטן שהייתי יכולה..

אני רוצה להשרף, לעזוב למקום טוב יותר..

אני עייפה כבבר פשוט עייפה.

ולא יודעת מה לעשות לאזעזל עם החיים שלי

לטוס מכאן? זיבי

רק לשמיים, וככה לשום מקום לא טסה.

אני פשוט מותשת מכל בחינה אפשרית..

ואפילו הגוף שלי לא נותן לישון מרב עייפות

נמאס לי לחשוב, להרהר נמאס לי לתכנן הכל

רוצה לחיות רגיל בחיים פשוטים

או פשוט לשים כבר סוף לסבל הזה.

זה כבר גדול ממני, זה בוער בתוכי מת לצאת

הכאב בא פיזית כבר...

מקווה שהפגישה עם הפסיכיאטר בראשון ביולי תעזור..

You, you need to listen I'm starting to trip,
I'm losing my grip and I'm in this thing alone