המתח מביא את הקנאה באלימות

שלום לכולם =]

בקרוב יהיה עיצוב חדש...

כאן לולי

עם הפרק הראשון =]

אז יאללה נתחיל:

הפרק הראשון - ההתחלה

השמש חודרת לתוך חדרה של עדי ו"מלטפת" את פניה של עדי.

עדי קמה בחשק.

היום הראשון של חטיבת הבייניים!

היום שיקבע באיזה מקום בפופולריות הבית-סיפרית את נמצאת..

היום החשוב ביותר בשנה!

היא מתלבשת: חולצה קצרה שמבליטה את הבטן השטוחה שלה (יום חם) וג'ינס קצר שמבליט את רגליה הדקיקות והארוכות.

היא מסתרקת, מתאפרת ושמה קרמים ובשמים.

היא יורדת בזריזות במדרגות, פותחת את המקרר לוקחת כריך לבצפר ואוכלת קורנפלקס,

ויוצאת מהבית.

~~~

"בוקר טוב חמודה שלי, היום זה היום הראשון שלך בחטיבת הבייניים.." אומרת אמא

"אמא!! אני רוצה לישון.. אני אלך מחר לבצפר" ממלמלת נטלי

"למה?! דווקא היום זו הזדמנות מעולה להכיר חברים חדשים" מלטפת אמא של נטלי את ראשה של נטלי ויוצאת מן החדר

"אוי! אין לי כוח!", נטלי קמה מן המיטה ומתלבשת, מסתרקת ומסתכלת במראה

וחושבת לעצמה 'חבל שהשיער שלי לא חלק..' ועושה פן.

נטלי יורדת ללא חשק במדרגות, פותחת את המקרר, מביטה וסוגרת אותו

'אין פה בכלל אוכל!' מתרגזת נטלי, לוקחת תפוח ויוצאת מביתה.

~~~

"נטלי! נ-ט-ל-י-!-!-!" צועקת עדי כשהיא רואה את נטלי

נטלי שומעת את עדי צועקת רק לאחר הפעם השלישית.

היא מסתובבת והולכת באי חשק לעדי

"מה קרה? למה עצובים? היום הראשון ללימודים!!!" מתרגשת עדי

"עוד אחת כמו אמא שלי..." ממלמלת נטלי

"מה?" שואלת עדי

"כלום. סתם אין לי חשק" אומרת נטלי ביובש.

"טוב" אומרת עדי בעליזות

והן ממשיכות ללכת לבצפר.

כשהן נכנסות לבצפר.

הן נעצרות בפיתאומיות ומביטות המומות...

וכאן נגמר הפרק הראשון =]

מקווה שאהבתם =]

הירשמו למנויים שלנו או שלקבועים ואז אנחנו נשלח לכם מסרים כשנכתוב כל פרק..

ועכשיו.. כל מי שמגיב מקבל קישור(פה)+תגובה (בבלוג שלו):

חמשת הראשונים בגודל הזה:

קישורים למגיבים

חמשת המגיבים הבאים בגודל הזה:

קישורים למגיבים

[לא כולל התגובות שלנו!!!]

וכל השאר בגודל הזה:

קישורים למגיבים

לביוווווו!!!!

עד לעדכון הבא =]

מואההההה

קישורים למגיבים:

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=347432

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=462770

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=529394