כן אז בסוף נשברתי והתקשרתי אבל הכל טוב
ברצינות התגובות שלך לא חידשו לי כלום כרגיל
תמיד אני אומרת לעצמי אולי הפעם זה יהיה אחרת, אולי הפעם אתה תשאל,
אולי הפעם אתה באמת תתעניין במה שקרה ותשאל אבל לא כלום גורנישט
ואתה בשלך ואני בשלי בעקיצות ואתה בהתחכמויות שלך
ואני שוב בשלי בעקשנות שלי ואתה שוב בתירוצים שלך
ואז השאלה מגיעה ל: "אז למה אתה איתי?" ואתה כרגיל בשלך
מתעלם חסר מילים, חסר משפטים שאתה יודע שבקלות יכולים להמיס אותי
אבל לא אתה מתחמק ב:"את לא רוצה להבין את המצב" אני פאקינג 12 שנים
מבינה את המצב שלך אבל את המצב שלי אתה מבין?!
במה שקורה, עובר עליי אתה מבין? אתה גם לא מקשיב עד כמה נמוך עוד תרד?
ומשפט המחץ:"זה שאני לא מראה שאני מקשיב לא אומר שאני לא מקשיב".
באמת נראלך שאני קונה את זה? שאתה מקשיב לי? שפאקינג אני יודעת שזה לא מעניין אותך
כל מה שאגיד לא יעניין אותך, תבוא, לא תבוא זה לא מעניין אותי
ברצינות זה המבחן שלך תגיע תגיע, לא תגיע לא תמצא אותי!!!
הזמן הזה כל כך קרוב שהכל, כל מה שהיה קשור אליי ייעלם כלא היה כמו משהו חולף
שבתוך הראש שלך דמיינת אותו, ואתה? אתה תתפוצץ כמו אז בפעם ההיא שהשתגעת
שהשתוללת שבדרך לא דרך ניסית לדבר איתי, ניסית להשיג אותי, ולא נתנו לך
אבל הפעם אלו לא יהיו אנשים שיעמדו בדרכנו ההפך המרחק והמקום הם מה שיעמדו בנינו
הם מה שיעמדו בדרכך אליי ומפה לא תהיה דרך חזרה כי אני הולכת ממך
ואני לא מתכוונת לוותר לך ובטח שלא לספר לך דבר על זה
ואתה תחייה את חייך פה לבד בזמן שאני יבנה את חיי מחדש בלעדייך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: