אני יודעת נכון שאני צריכה לזרום עם הכל ההתרגשות של הטיסה
ההתרגשות של הגשמת החלום אבל זה לא ככה
זה לחץ ומחשבות סביב השעון של כמה דברים לקחת ומה יהיה?
אני שבוע לפני של הפרשת חלה ואלה הכנות מטורפות
הראש עובד בלי סוף אומרים לי דיי שתשחררי את טסה מה יש לך?
ואני נכון לא אומרת הרבה אבל דואגת איך יהיה, מה יהיה?
אם אני יספיק לעשות הכול רק לא לשכוח את הדברים החשובים אני בלחץ!!!!
לחץ ואולי כן חרדה, חרדה שהכל יילך טוב אני מאוד פרפקצוניסטית אז כן דואגת שהכול יהיה מושלם
דואגת שכל יילך לפי התוכניות שלי ולפי מה שקבעתי לעצמי
אז מה עכשיו? איך משחררים? איך נהנים מהזמן הזה? אני פאקינג מגשימה חלום זה חלום של שנים
ועכשיו הוא פשוט בהשג יד דקה לפני מה יהיה? אני לא רוצה לדאוג ובטח שלא להילחץ ואני כן
מאוד הבטן מהלחץ כואבת ובאלי לבכות כי אני לא יודעת אם הספיק הכול השבוע האחרון לחודש הזה
ואני מתקרבת בצעדי ענק ליום הטיסה והכי מחליץ ומרגש אני יחגוג שם את היום הולדת שלי יום מיוחד במדינה מיוחדת
מה עוד אפשר לבקש? באמת חלום שמתגשם אבל.... זה לא נקלט אני אהיה בת 25 בקרוב ונוח לי בגיל שלי עכשיו לא רוצה לגדול
למה כל יום הולדת הוא קשה? מתסכל למה הכל אצלי חייב להיות כל כך דרמתי וקשה?! 

