מה אם הכול היה אחרת? מה אם הכול היה שונה?
ואיך ממשיכים? שאלות שכולנו, אם לא רובנו שואלים את עצמנו בלי סוף
מחשבות שעולות וחוזרות בשעות לילה מאוחרות
החשש להיכשל מחלחל לתוכי לאט לאט
המחשבה על כמה אפשר להספיק בשלושה חודשים ואם אספיק אותם
אוכל לחזור לשם? אם אעבוד יותר בכפולות ואנסה לעבוד בזמני בבית עם לקוחות יהיה מספיק
לחזור לשם לזמן בלתי מוגבל? ואם לא אסיים בזמן את הלימודים, הקורס הזה שבלעדיו אני לא יוכל לטוס
אין מצב שידחו אותו נכון? חייבת להספיק הכול ולחסוך לעבוד קשה ולחסוך, להתחיל את הלימודים ולחסוך.
לעבור את זה בשקט בלי יותר מידי הפרעות האם אצליח לא להיכשל? האם הצליח לעבור את הכול בלי להיכשל?
האם זה יהיה טוב לי עכשיו להתמקד בלימודים ועבודה? לחזור על החומר של בניית הציפורניים ולעבוד בבית בשביל עוד קצת?
אהיה בסדר אם אקרע את עצמי בשביל השלושה החודשיים כשאחזור לשם? מפחדת להתמוטט שאולי היכשל?
מחשבות ושאלות מטרידות שאי אפשר לא להיתעלם מהן אבל החרדות האלה לא יכולה לתת לזה להשפיע, לא יכולה לתת לעצמי לנוח.
לא יכולה לתת לעצמי לוותר, בטח כשאני עולה לאחראית משמרת, לא יכולה לתת למחשבות האלה להפריע לשקט שלי
אני חייבת להתמקד במטרה גם אם אני יודעת שהסיכויים להתמוטטות גדולה חייבת כפולות, חייבת לעבוד בבית, חייבת להתחיל את הלימודים ולסיים אותם בלי שום מכשול בדרך, חייבת לעבור את זה כבר ולהתחיל את מה שהכי דחוף לי לפני הטיסה, אסור לי לתת לעצמי
להיכשל, אסור לי לתת לעצמי ליפול, חייבת להיות חזקה ולהחזיק מעמד גם אם יהיה קשה!
(ויהיה קשה אבל אסור לי לוותר...)
לילה בלי הרבה מחשבות ושאלות!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: