אזהרה: הפוסט הזה עוסק בביוב, פנסיה, ארנונה ושאר מילים משעממות.
בהתחלה חיברו את כל הבתים למים זורמים. במקום המשאבה הטפשית בחצר קיבלנו צינורות וברזים ממש בתוך הבית. וגם היה דוד למים חמים והיו עוד צינורות וברזים שהוציאו מים חמים ישר למקלחת. אחר כך חיברו את כולם לביוב. במקום בורות ספיגה בחצר ומים מסריחים שזורמים ברחובות, כולם התחברו למערכת הביוב. ואז חכם אחד חיבר את הניקוז של מי הגשמים למערכת הביוב, וזאת קרסה תוך שעתיים. הכל הוצף במים מסריחים ולמחרת התברר שמערכת הביוב התחברה למי השתיה. עכשיו אין ביוב ואין מים זורמים לאף אחד, ואת המשאבות ובורות של פעם כבר הרסו וניתקו. כולם מחכים שיבואו לתקן אבל לא יודעים מתי, ובכלל לא בטוח שיהיה מספיק כסף לתיקונים.
זה בדיוק בערך מה שקרה לכלכלה בכל העולם ולצנרת החדשה של הגלובליזציה. עכשיו מחכים למתקנים אבל בינתיים הכל מוצף בחרא. ויש עוד הרבה חרא בצנרת.
אם בימים ה"טובים" ראינו כיצד מקצצים עוד ועוד בהוצאות הממשלה, וכיצד כל השירותים – הרווחה, החינוך, הבריאות, התרבות המשטרה ומה לא הולכים ומתפוררים, הרי עכשיו מתחילים הימים ה"רעים". הכסף הקל של הממשלה נגמר. ההכנסות העודפות ממיסים נעלמו. אין יותר חברות עם רווחים של מיליארדים. החברות מפסידות וכשמפסידים לא משלמים מס הכנסה. אין יותר רווחים בבורסה. אין רווחי הון ואין מס רווחי הון. קונים פחות. אין מס קניה ואין מע"מ וההכנסות מתכווצות במהירות. רק שני סעיפים נותרים ללא שנוי, כאילו הם מנותקים מהעולם.
האחד הוא סעיף הקנסות. סעיף משמעותי בספר התקציב. תעריפי הקנסות לא ירדו. כמות העברות לא תפחת. מה שנותר הוא למצות ולמקסם. לנצל כל הזדמנות ולצוד קנסות על כל כביש ותחת כל מרפסת. ראו הוזהרתם.
הסעיף השני הוא הארנונה. המס הזה שאינו תלוי בדבר הולך להיות מעיק יותר יותר. כל עסק קטן שהרוויח יפה בימים כתיקונם עומד כעת מול קופה ריקה, נאלץ להמשיך לגלגל הוצאות, לשלם משכורות למי שלא פוטר, לשלם דמי שכירות ומיסים לעיריה. בימים כאלה, דמי שכירות לנכס צפויים לרדת. אבל עוד ראיתי את העיריה שמורידה את תשלומי המיסים שלה. אלה יהפכו נטל קשה ויגרמו לעוד הרבה עסקים קטנים להסגר.
מהצד השני, ההכנסות של משקי הבית בצרות צרורות. עוד ועוד מובטלים מאבדים את פרנסתם ומגלגלים את חסרון הכיס למצרכים שלא ירכשו ולשירותים שלא יקנו אצל בעלי עסקים קטנים שימשיכו להפסיד. ולא שבעסקים הגדולים התמונה ורודה או רווחית יותר. אלה שכבר לא עובדים, הפנסיונרים, רואים את הקיצבאות והחסכונות הולכים ונשחקים. רב אלה שלא איבדו את פרנסתם מתבוננים בחשש ולא יודעים מה ילד המחר. רק שתי קבוצות חשות מוגנות, כאילו מנותקות משאר העולם.
עובדי המדינה והציבור, בעלי חסינות הקביעות והוותק, באירגונים שלא נסגרים ולא משתנים. מצבם שקול לאגרות החוב של המדינה שנפגעו בבורסה פחות מכל. יש חשש מה מהסערה, אך הם ניצבים על הקרקע ולא על סיפונה של ספינה רעועה.
מי שמצבו כעת הוא הטוב והבטוח מכולם הוא מי שנהנה מפנסיה תקציבית. זהו עובד ציבור כזה או אחר לשעבר הנהנה מתשלומים הישר מקופת המדינה. בניגוד למי שעובד, עליו לא מאיימת חרב הפיטורין בשום סיטואציה. ובניגוד לכל אחד אחר, יש לו חסינות מפני שחיקה ושנוי.
כרגע מתנהל דיון ומאבק ציבורי על "רשת הביטחון" שתעניק הממשלה לכספי הפנסיה. הדיון לא יכול להתנהל במנותק מחסינותה של הפנסיה התקציבית. אלא שעדיין אין מי שיעיז אפילו להזכיר את הנושא, ועוד ערב בחירות. המצב עדיין לא גרוע דיו. המשך יבוא.
גן העדן הגלובאלי- יצירה אלמותית של צייר אלמוני.
(לפחות שיהיה דבר אחד יפה בפוסט הזה)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
