כל הדברים גדולים כקטנים

ניווט ללא מוצא

למה אין מלחמת בחירות? למה אנשים מטיפים בלהט למי לא לבחור, ולא במי כן? למה אחוז המתלבטים גבוה ואחוז המצביעים נמוך? כי אנחנו כבר לא מאמינים שלמישהו יש את הפתרון בכיסו. כי אם נדמה לנו שאנחנו יודעים מה הפתרון הרצוי – אנחנו בוחרים במי שמציע אותו. וכשאין לנו מושג מה הפתרון – אין מושג למי להצביע. כי כבר הספקנו לנסות טעימה מהפתרונות מימין והפתרונות משמאל ונראה שאף אחד לא עובד. ומי שמבטיח פתרונות – כבר לא מאמינים לו. אולי חוץ מהדתיים שממשיכים להאמין באלוהים, ואולי גם הם כבר לא. כולנו יודעים שלמחרת הבחירות נתעורר, וכל הבעיות יהיו עדיין כאן.

ולהיפך

אולי אפילו, מתוך רחמים, לא נצביע עבור המפלגה הקרובה אלינו. שלא להכשיל אותם. יצביע כל אחד למפלגה ההפוכה. שיזכו הם, ויכשלו במשימה הבלתי אפשרית. כך נוכיח אחת ולתמיד שההם – טועים. אחר כך, אנחנו נזכה, וחוזר חלילה. ממש כמו עשרות האבירים המתחרים על ידה של הנסיכה. נלחמים במפלצת, כל אחד בתורו, ונכשלים. עד שיבוא האביר על הסוס הלבן. ויש אומרים, החמור.

חיוורון

גיליתי שהוריה של ציפי לבני, איתן ושרה, היו הזוג הראשון שהתחתן במדינת ישראל העמצאית. אני חושב שיש בידיעה הזאת הרבה חן וצבע. אני לא מבין מדוע כוורת היועצים המושכים בחוטים שלה לא שחררה את הידיעה הזאת. מדוע הכל נשאר בתחום האפור? לא זה שבין השחור ללבן. זה שמוותר על הכחול והירוק והאדום. ומי צריך להיות מעונין להזכיר שהתפקיד הציבורי הראשון של לבני, היה מנוי פוליטי של ליברמן, שעבד אז אצל ביבי.

מחליפים את המים

למי שתוהה מדוע מפלגת העבודה, התנועה שהקימה את המדינה, הולכת ונחלשת ונעלמת, הנה תשובה חלקית. אין לי את המספר המדויק, אך קרוב למאתיים אלף מצביעים לא יחיו עד לבחירות הבאות. מצד שני, קרוב לחצי מליון בוחרים יצביעו בפעם הראשונה. כעשרה אחוזים מהבוחרים מתחלפים בכל ארבע שנים. בעשור שחלף מאז נבחר ברק לראשות הממשלה התחלפו רבע מהמצביעים. ותיקים וזקנים מתחלפים בצעירים. מעבר לשנוי איטי במצב ובעמדות הציבור – זהו הגורם המשמעותי ביותר. הציבור אינו ישות אחידה, כעין נהר זורם, המורכב ממליוני פרטים. הפרטים החדשים, הצעירים, אינם דומים לותיקים שנעלמים. אפילו לסבים שלהם אינם דומים. לא כל שכן לקרובים רחוקים יותר. ההרכב של ציבור הבוחרים משתנה כל הזמן.

גלגל סובב בעולם

בימים שאריאל שרון נחשב לילד הרע של הפוליטיקה, אהבו מבקריו להביא ציטוטים מפי בן-גוריון, המנהיג הזקן והחכם, אשר העמידו את שרון באור שלילי. השבוע קראתי כתבה אנטי-ליברמנית. הכותב, אמנון אברמוביץ', כשרצה להציג את ליברמן באור שלילי, בחר לצטט מדבריו של אריאל שרון, המנהיג הזקן והחכם... הנה, שרון נכנס לנעליו של בן-גוריון, ואת הזוג הישן העביר לליברמן.

בית הפיל הלבן

כתוב בעיתון שבירושלים קורם אור וגידים הבית הלבן הישראלי. בית ראש הממשלה הבא, מרשים ומפואר המגמד את הבאים בשעריו, ומתחתיו מנהרת מילוט. השקעה של 650 מליון (שקל או דולר, לא משנה). האם מי מהרואים עצמם מועמדים לתפקיד יקדים ויודיע שבכוונתו להקפיא את הפרויקט עם כניסתו לתפקיד? הרי ממילא, כסף לא יהיה. למה לא לתפוס טרמפ פופוליסטי? האם זה אומר שהודעה כזאת לא תעשה רושם על אף אחד? כן תבנו, לא תבנו, מיליארד פה מיליארד שם. למי זה משנה?

שלושת הטנורים

נהוג בדיבור להשתמש במושג של "שלושת הדתות". הכוונה ליהדות, הנצרות והאסלאם, המונות יחד קרוב לשלושה מיליארד בני אדם.  נזכרתי בכך כאשר ראיתי שוב ושוב את הסקרים הבודקים את שלושת המפלגות הגדולות. הליכוד וקדימה המתמודדות על המקום הראשון והשני , והעבודה שבמקום הרביעי. אבל מי יודע? נדמה לי שביום הבוחר עוד צפויות הפתעות.

ציטוט מויקיפדיה

כל 12 ראשי הממשלות שכיהנו בישראל, לא סיימו את תפקידם במועד שנקבע מראש לפי החוק.