כל הדברים גדולים כקטנים

הים חלק, מלוטש כמו אגם שמן תכול, עד שנוגעת בו רוח. חלקת המים מאפשרת לראות רוח. במקום שנוגעת רוח מועם הברק החלק ומתחספס. קמטים קלים על פני המים, לא צביטה של גל, רק קווים משורטטים, צבע בהיר, יוצרים רשת אלכסונית. כמו פניו של מי שהתחיל להזדקן, והקמטים עוד לא נחרשו, והמתח כבר אינו מתוח, ועודף קל של עור מצייר קווים דקיקים, פרושים כרשת עדינה, אלכסונים אלכסונים.

האוויר רחוץ, מצייר אופק חד שנחתך בסכין, מפריד שמיים ומים. הרחק הרחק, בתי העיר, קירות לבנים, מגדלים וחלונות, עוטים בהירות. מראה שלא היה נראה. כמו סוד נגלה, כמו דבר חדש שנפתח. כמו מי שיום אחד הרכיב משקפיים וכל פרטי הפרטים שלא ידע קוראים לו. וילון קטרקט שהוסר פותח דף חדש אל העולם.

ריבונו של עולם. הדימויים מתבלים. דימויים של זקנה וגוף כושל. בשר נופל. הכל מתדלדל. המבוגרות נדמו לצעירות.  הצעירות עודן יפות. הנצח קרוב מתמיד.