כל הדברים גדולים כקטנים

מסתבר שהאמת הלא נעימה על אסון השייטת מ-1997 היא שצילומי המזל"ט שהיה בשטח נקלטו ע"י חיזבאללה. מאד רצינו לחשוב ולדעת שמדובר במזל רע. אם אפשר, מזל רע של מטען שהתפוצץ בטעות, ואם לא, לכל הפחות, מזל רע של מארב אקראי שהיה במקום. כי מזל רע אי אפשר לקחת בחשבון ואי אפשר להתגונן בפניו. לאורך זמן, כמו שיודע כל מטבע, המזל בוחר בכל פעם בצד אחר. פעולה מוצלחת היא תוצאה של תכנון ובצוע, של הכנות ואימונים, וגם אם המזל פעל כנגדנו, לא נגרע דבר מהאמונה בכשרון וביכולת שלנו.

אולם כשמדובר בפעולה מתוכננת ומאורגנת, אשר במקרה הזה הביאה לתוצאה קשה כל כך, הצלחה של האויב פירושה כשלון שלנו. זאת תוצאה שקשה להתמודד איתה. אולם כאן לא מסתיימת הבעייה. היא מתחילה. כי אמנם המזל, כשהוא נגדך, הוא הגורם שהכי קשה לעמוד מולו, אך גם האויב לפעמים הוא לא קל, וגם אם חושבים על כל האפשרויות, לפעמים טועים, ויש עוד אפשרות אחת, ואף אחד, אם איננו אידיוט, הוא לא מושלם. גם כשלון, צריך לקבל, ולהפנים ובעיקר ללמוד ממנו כל מה שאפשר. לצורך זה מתקיימות חקירות ותחקירים, וקמות ועדות וצוותי חקירה ובדיקה בראשות שופטים ואלופים. כדי ללמוד היטב ולהבין את כל פרטי הכשלון ולהמנע ממנו בעתיד.

כמו מלאכתו של היועץ, שאינו נושא באחריות, קלה מלאכתו של החוקר מזו של המתכנן והמבצע. הוא אלוף חכמת הבדיעבד. יש לו את כל הזמן שבעולם. הוא יכול לחפש ולחטט שוב ושוב. ובעיקר, הוא רואה בדיוק את נקודת הכשלון, במרכז הבמה, את זאת שחמקה מעיניו העמוסות מדי של המתכנן, שהרי אלמלא הכשלון לא היתה חקירה, וכגודל הכשלון גודל החקירה. החוקר הוא זה שיכול להצביע על הדרך לתיקון, אבל כשלונו של החוקר מוליד את הכשלון המבצעי הבא.

כך בדיוק טבעה ספינת הדגל של חיל הים במלחמת לבנון השניה. הספינה המשוכללת והמתקדמת ביותר, המצוידת במערכות ההתקפה וההגנה היעילות בעולם, שאי אפשר לפגוע בה והיא חסינה ועמידה כמו הטיטאניק, הוטבעה ע"י טיל לא גדול, כמו שארע למשחתת אילת, ארבעים שנה קודם לכן. נכון, "חנית" לא באמת טבעה. היא רק נפגעה והצליחה לחזור לנמל. עניין של מזל גדול, עוד מטר לכאן או לכאן. אבל כבר אמרנו שהמזל אמנם קובע מי ישפל ומי ירום, מי למוות ומי לחיים, אלא שהוא אינו יכול לשנות בדיעבד את טיב הפעולה והביצוע. המזל לבדו הציל את הספינה מכשלון גדול. המערכות המשוכללות שהיו על סיפונה לא הופעלו. לא נתנה פקודה להפעיל אותן. מדוע? רק משום שלא ידענו ולא שיערנו כי לחיזבאללה  יש את היכולת.

ומסתבר שזאת בדיוק הייתה מהות הכשלון באסון השייטת, עשור קודם לכן, וחמור מכך, כשלון החקירה שלאחר האסון. עד היום, כאשר הסוד נחשף ע"י נסראללה עצמו, נשללה האפשרות כי חיזבאללה קלט את צילומי המזל"ט רק משום שלא שיערנו כי יש בידיו את היכולת. עד שדיבר נסראללה, נדחתה ההכרה שיש בידי החיזבאללה את האמצעים והיכולת. העוורון של החקירה מדאיג הרבה יותר מזה של התכנון.

והרי זאת בדיוק הקונספציה, אותה חיה קטלנית שהרגה בנו במלחמה ההיא. קבעון תפישתי שכולם נפלו בשביו. אני יודע הכל. לכן, מה שאינני יודע עליו אינו קיים. אם אין מידע על יכולת כזאת או אחרת, הרי שהיא איננה קיימת ואינה נלקחת בחשבון. גם לא לאחר מעשה. אם לא לומדים דבר, לשם מה לחקור?

אילת