מה שקורה שם, בעיר, בלילה, ברחובות המטונפים, בפתח האחורי של מסעדות וברים, היכן שמשליכים שאריות מזון ואשפה על הרצפה מחוץ לפחים, ויש כאלה, לא חתולים וכלבים, אלא בני-אדם ממש, שבאים לחטט ומוצאים משהו, ומטבחים צפופים ולחים, רוחשי מקקים וחולדות, לוהטים מחם, שיש בהם משטחים של קופסאות שימורים גדולות מכל העולם, וערימות שקים עם שפע סוכר ותפוחי אדמה ובין הערימות, בכל שעה משעות היממה, ישן מישהו, לא מכאן, שבא מארץ אחרת, רחוקה, ולא מדבר את השפה, והוא עובד כל היום כשאינו ישן, ותמורת העבודה מקבל משהו לאכול וערימת שקים במחסן לשמור ולישון עליה, וכשהוא ישן הוא חולם שבסוף זה יסתדר, ומישהו שיש לו כנראה הרבה כסף, והבגדים שלו נראים מהודרים, ובעיקר השעון, והשיניים שלו לבנות וישרות, ומלווים אותו עוד שניים, שתקנים אבל אחד מהם רחב מאד, והוא מדבר בשקט עם בעל המקום, וכשהם צועדים ברחוב מי שבא ממול מפנה להם דרך, ואזרחים מהוגנים שגרים בחלק אחר של העיר והם רק עוברים מכאן, אולי לעשות עסקה טובה, או לבקר אצל זונה, למרות שבתי הזונות רובם דווקא נמצאים בחלק אחר של העיר, והזונות, גם הן בסך הכל מקבלות ערימת שקים לישון עליהם, ומישהו שומר שלא יפגעו בעור שלהן ושלא תנסינה לברוח כי הן מספקות פרנסה טובה וגם פורקן מיני ומוצא לתסכולים, כל זה, כמעט בדיוק, כבר קרה בהמון מקומות לפני מאה ומאתיים שנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
