כמו ראשי העיר שהשמידו או סילקו את החתולים ששרצו בפחי-הזבל והפחידו ילדים, וקיבלו במקומם מכה של עכברים וחולדות (ואפילו ראש עיר חולדאי).
כמו החלוצים שיבשו את החוּלַה וקיבלו במקומה אבקת כבול וירידה באיכות המים בכנרת (עד שהמומחה שהובא כדי לייעץ כיצד לשפר את איכות המים הציע להקים אגם מלאכותי צפונה לכינרת... היכן שהיתה החולה).
כמו הפיכה דמוקרטית המפילה את המשטר הדיקטטורי, ופורצת את חומות בתי הכלא, ומשחררת לרחובות את אלפי הכלואים, ובהם רוצחים, שודדים ואנסים לרב.
כמו צבא ההגנה לישראל שכבש את דרום לבנון כדי לסלק משם את אש"ף שהקים מדינה בתוך מדינה, וסלל בכך את הדרך, ופינה מקום להקמת החיזבאללה.
כמו כל האמיצים לדורותיהם שנלחמים באויב שנראה להם לא נחמד ורק אחרי שהם מביסים אותו מסתבר להם, באיחור, שאותו אויב שמר עליהם כל העת מפני אויב אחר, נחמד הרבה פחות.
כך איפשר נצחון המערב הקפיטליסטי על ברית המועצות והגוש הקומוניסטי שקרס כבניין קלפים (ע"ע קץ ההיסטוריה) את צמיחת הגל הדתי הפונדמנטליסטי הטרוריסטי. רק באיחור, לאחר מעשה, הסתבר שלַכח הסובייטי הייתה גם השפעה מרסנת ומאיימת, מעין מערכת חיסונית עולמית. (ובדיעבד, תפקיד "השוטר של העולם" שנהגו תמיד לייחס לארה"ב, נעשה לא פחות על ידי ברה"מ. לכל הפחות, תפקיד "השוטר הרע").
הקומוניזם היה הכח הגדול והחזק האחרון שדיבר בקול רם ותקיף, ללא מורא, נגד הדת ונגד אלוהים. וכשהוא שאג, יָראו שליחי האל באשר הם ונאלמו דם. כי הוא לא רק דיבר אלא גם עשה. התמוטטות ברית המועצות הביאה לפריחה דתית שכמוה לא נראתה עשרות ומאות שנים. הקומוניזם היה אויבה של הדת, ועם קריסתו, מצאה הדת את עצמה כמעט ללא אויבים טבעיים (למעט לפיד ודוקינס), וכידוע בטבע, כאשר יצור נותר ללא אויבים טבעיים הוא מתרבה ומתרבה לא גבול וממלא את הארץ, כמו הארנבות שהובאו לאוסטרליה והעכברים בעיר ללא חתולים.
הפריחה הדתית בארצנו אינה מנותקת מזאת העולמית. ההתעוררות הדתית, על כל פלגיה ומשיחיה בכל אתר ואתר, על כוחה הפוליטי ומימושו, על התנשאותה, כוחניותה והתבדלותה, על כל ביטוייה - הדרת הנשים ודחיקתן, הכפפת הצבא החינוך והחוק לדת ונציגיה, המלחמה בדתות האחרות ובבני הדתות האחרות, ועוד ועוד - כל אלה הם בעקיפין תוצאה של קריסת הקומוניזם.
הקרב הגדול בין המערב לקומוניזם התחולל באפגניסטן בשנות השמונים, ובסופו הובסה ברית המועצות והתפרקה לרסיסים, אבל מי שניצח היה דווקא האיסלאם. המערב הדליק את האש אבל לא ידע לכבות אותה ונשרף בעצמו .כך הפכה אפגניסטן לאחת המדינות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות.
אני לא יודע איך ניתן לעצור את הסחף. להמתין מאה שנה לתנועת המטוטלת, להצטרף למפלגה הקומוניסטית, או לבנות על הסינים. לאלוהים פתרונים.
פעם, לא כל יהודי עם זקן היה רב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
