כל הדברים גדולים כקטנים

מי שלא מבין מסתכל לכיוון הלא נכון, מתאמץ במקום הלא-נכון ונלחם את המלחמה הלא-נכונה.

מי שלא מבין חושב שהויכוח בעניין הפליטים הוא ויכוח על גזענות או על בטחון ברחובות. הוא טועה. לא שאין כאן גזענות, והתנשאות, ושדה משחק לפירומנים חברתיים, ולא שאין בעייה לתושבים הוותיקים ששכונת מגוריהם מוצפת באלפי אנשים זרים. אבל אלה אינם לב העניין. אלה רק כלים ואמצעים ונתיבים ודרכי מימוש והוצאה לפועל. באורח פלא, לא משנה על מה מדברים. רק מי מדבר, ואיך.

המלחמה המתנהלת כאן בין שני מחנות היא המלחמה הישנה והמכוערת בין שמאל לימין. 100% פוליטיקה. היא בדיוק המלחמה שהתנהלה כאן לפני שלושים שנה בין אוהדי שלום עכשיו ותומכי המלחמה בלבנון (בהבדל אחד, שאז נדמה היה שהכוחות הם בערך חצי-חצי). מלחמה שטעינו לחשוב כי דעכה והסתיימה, כמו האנטישמיות.

מי שחושב שאני טועה שיראה לי בן-אדם אחד שהתנגד למלחמה בלבנון ועכשיו תומך בגירוש ומעצר הפליטים והמהגרים. תראו לי בן-אדם אחד שתמך במלחמה ההיא וקילל את מפגיני שלום-עכשיו, והיום הוא בעד עזרה לפליטים או קליטתם. אם תמצאו אותו, דעו כי הוא החליף מחנה.

אפרופו מחנה, כדאי להכין תיק קטן עם מברשת שיניים ותחתונים להחלפה. לא הייתי סומך בעניין הזה על הנוגש.

הפגנה נגד גירוש הפליטים (במרכז, אמיל גרינצווייג)