כל הדברים גדולים כקטנים

בצד הזה של הגדר

חבר הכנסת אלדד מציע לירות במסתננים שיגיעו לגדר. אבל מבין בתיסכולו כי "לא ניתן לירות במי שסתם מטפס, משום שכל הארגונים יפי הנפש מיד יתחילו לצרוח ויפנו לבית המשפט. לכן אני לא רואה את צה"ל נותן הוראה לירות באנשים שמטפסים על גדר בידיים ריקות." להבנתו, במצב פוליטי אחר, הממשלה לא הייתה משתפנת, והייתה מורה לצה"ל, להורות לחיילים, לי, לך, לילדים שלי ושלך, לירות במסתננים. "תורת המלך" כבר הגיע למדפים, אז למה לא להשתמש בו?

ונשאלת השאלה, האם מסתנן שבכל זאת הצליח לחצות את הגדר ראוי לפרס? ברור שלא. לכן, במיוחד יש לירות במסתננים שכבר חצו את הגדר. ומי שלא רק עבר את הגבול וחצה את הגדר, אלא נכנס לעומק הארץ, עד לב ליבה של תל-אביב, האם מעשהו אינו חמור שבעתיים? הרי הירי על הגדר נעשה רק כצעד מונע, כדי לא להגיע חס וחלילה למצב שבו מסתננים יסתובבו ברחובות ערינו. אם כן, חשוב שבעתיים לירות בכל המסתננים שמסתובבים ברחובות. ואין צורך להטיל הכל על צה"ל. כל אחד יכול. וגם לא צריך לירות על מנת להרוג. יש עוד חמישים דרכים אחרות – בסכין, באש, על החבל, בשיני הכלבים, או בשיטה העתיקה –אל הירקון תשליכוהו. הכל נמצא ב"תורת המלך".

שנוי כיוון          

אמריקה הגדולה, שמככבת בכל הדוגמאות וההיתרים לירות במסתננים שמגיעים בלילות ממדבריות מכסיקו, מבינה שהדברים יכולים להתהפך. בסרט היום שאחרי מחר , (אזהרה-ספוילר-אזהרה-ספוילר) אחרי שמתהפך האקלים וההתחממות הגלובלית הופכת לעידן קרח חדש, נוהרים מליוני פליטים אמריקנים דרומה, אל מקסיקו החמה, ומוצאים את עצמם מבקשים רחמים במעבר הגבול החסום.

ומה אם גם כאן ישתנה המצב ויהיה רעב בארץ, ויחליטו אבות האומה לרדת מצרימה, לגור שם? אולי בזכות מנהיג חכם, רק במצרים ימצאו לחם ועבודה? מה יעלה בגורלם של אברהם ושל יעקב ובניו בחצותם את הגבול למצרים? מי ירה בהם תחילה? חיילי צה"ל אשר לא ידעו את אברהם, או חיילים מצרים, ראש-קטן, שקיבלו פקודות?

בצד השני

הנה מצרים והנה פרעה הכל יכול מזה שלושים שנה. הנה הושם הנשיא המודח חוסני מובארק בכלוב, והועמד למשפט. האיש, בן 84, חולה סרטן, שעד היום חי בארמון וזכה לטיפול במיטב המרפאות בעולם, נידון למאסר עולם, ונשלח לבלות את שארית ימיו בתאי הכלא המצרי (פרטים אצל עזאם עזאם). בתגובה פרצו במצרים הפגנות המוניות. מאות אלפים יצאו לכיכרות להביע את תסכולם וזעמם על העונש הקל. אלו בני העם השכן שצמחו בעידן השלום. עכשיו מתחיל להתעצב ולצמוח הדור הבא. מה שעומד ביננו לבינם הם הגדר והחיילים, אני אתה והילדים שלי ושלך, צה"ל. וצה"ל נתון למרוּת הממשלה והכנסת.

ביום פקודה

אם המצרים יחליטו ביום בהיר או מעונן לצאת לצעדת המליון ולעלות על הגבול, להפיל את הגדר ולהמשיך עד ירושלים ותל-אביב, יצטרך הדרג המדיני להורות לצה"ל לירות, והחיילים, אני ואתה, והילדים שלי ושלך יצטרכו לבצע את הפקודה. נצטרך אז להרבה תחמושת. בינתיים, כדאי לחסוך.

ועד אז