כל הדברים גדולים כקטנים

מישהו נפל על הראש?

לפני שלושה שבועות הקמתי את מפלגת זכויות ללויים. בסוף השבוע, במוסף ידיעות אחרונות, אומר לוחם אגוז לשעבר שחזר בתשובה בעניין גיוס החרדים: "בתורה כתוב במפורש, ששבט לוי אמור ללמוד ושהם פטורים מלחימה. שבט לוי היה אחד מ-12 השבטים, כלומר שמונה אחוזים מהעם. כרגע מחזור גיוס של חרדים עומד על שלושה אחוזים מהעם. כשנגיע לשמונה אחוזים, דברו איתנו שוב ונמצא פתרון".

(אגב, באופן לא מפתיע, טענה דתית שמנסה לפנות להגיון, נאלצת להשתמש בנתונים כוזבים. אפילו על פי האתר החרדי כיכר השבת, "רק 13% מהציבור אינו מתגייס מטעמי תורתו אומנותו". והיד עוד נטויה.)

כמה שבועות לפני כן, הצעתי לבטל את שירותי הבריאות משום ש "אנשים חולים הם לא כלכליים". והנה יוצא הפרופסור מאוניברסיטת אריאל, ואומר על האיש שהצית את עצמו: "נפטרנו בזול מפרזיט". (גם הוא כמובן טועה ומטעה. הטיפול הרפואי והאשפוז בכלל לא זול).

מה קורה פה? כל רעיון הזוי שאני מפריח, מישהו מקבל ברצינות?

כשסאטירה הופכת לנבואה יש סיבה לדאגה.

נביא