כל הדברים גדולים כקטנים

כשבן-גוריון נשאל מדוע לא הגיע ללוויה של אשכול ענה: "אני לא הלכתי ללוויה שלו, ושהוא לא יבוא ללוויה שלי". אבל כשביבי נשאל מדוע לא הגיע ללוויה של נלסון מנדלה ענה "כי זה יעלה המון כסף למשלם המיסים".

בואו נבהיר – השתתפות בלוויה היא מצווה, מתן כבוד אחרון. אבל לא מצווה בכל מחיר, מה גם שכאמור, מדובר כאן בעיקר בכבוד. במקרים רבים, לפעמים בצדק (בדרך כלל לא), מעדיפים קרובי הנפטר שמישהו דווקא יעדר מהלוויה, בעיקר כשיש בהם סוג של הטלת אחריות – "אם היית מגיע כשהוא היה צריך אותך, לא היית צריך להגיע היום ללוויה", ואפילו הטלת אשם ממש, כמו נהג שדרס, אף אם לא באשמתו.

אין ספק – נתניהו אורח לא רצוי בדרום אפריקה בכלל ובלווית מנדלה בפרט. ההשתתפות שלו הייתה יכולה לגרום לעגמת נפש ולא לשום דבר אחר. הלוויה של מנדלה היא בדיוק החתונה של גליה, וטוב עשה שקיבל על עצמו לשאת בבושה הקטנה – ההעדרות, כדי לחסוך בבושה הגדולה.

עד כאן, אין חדש, הכל ברור וגלוי, וכאזרח ישראל אני יכול רק להכיר במציאות ולהרכין ראשי בפניה בצער. כאן מתחילות הבעיות. משום מה, לא יעלה על הדעת לתאר דברים כהווייתם, לקרוא לילד בשמו, להגיד לשחור שחור וללבן לבן (אם תסלחו לי על האסוציאציה). תחת זאת מתחילים עם התירוצים המגוחכים שלכאורה באים להגן על הכבוד (לא להודות בהשפלה של היותך דחוי) אבל בפועל רומסים אותו עוד יותר (גם דחוי וגם סמרטוט עם תירוצים). אך נניח לזאת ונשלים גם עם כך – צריך תירוץ. יכול ראש הממשלה להגיד שהוא חולה, ובטוחני שימצא רופא שיסכים לרשום לו אישור, יכול להתחייב להתחייבויות קודמות (כמו שרי ממשלתו שנעדרו מארוחה עם שרי צרפת (כבוד כבר אמרנו) (אם כי לפיד טען שמעולם לא הוזמן לאותה ארוחה)). חשב ראש הממשלה. חשבו השרים. חשבו היועצים, ומצאו תירוץ. ראש הממשלה לא יסע לדרום אפריקה בגלל העלות הגבוה שתיפול על כתפיו של משלם המיסים.

מעולם לא הייתה למושג טיימינג עדנה כברגע זה, שבו אפילו מותו הפתאומי של מנדלה אינו מצליח לסלק מהחדשות את הדיווחים על חיי הראווה והבזבוזים של הזוג המלכותי (עד כדי כך ששכחנו את מיטת האפיריון שבמטוס הנשיאותי מהפעם הקודמת). על כן יש לומר לראש הממשלה – מי שחושב על העתיד, ודואג להתכונן ולתכנן, ויודע שביום מן הימים יזדקק לתירוץ כדי לא לנסוע לאחת הארצות, ושוקל להשתמש בזה של החיסכון בהוצאות – כדאי שינסה במהלך כהונתו לחיות בצנעה ובחסכנות. סוף מעשה במחשבה תחילה.