כל הדברים גדולים כקטנים

וְהָיָה, כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹוְגָבַר יִשְׂרָאֵל; וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ, וְגָבַר עֲמָלֵק.  וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים, וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ; וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה, עַד-בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת-עֲמָלֵק וְאֶת-עַמּוֹ, לְפִי-חָרֶב.

(שמות, י"ז)

בכור גרעיני, המפעיל שולט בליבת הכור על ידי מוטות הבקרה. כמו את ידי משה רבנו בקרב עם העמלקי, הוא מעלה או מוריד את המוטות. אלו יודעים לרסן את התגובה הגרעינית בכור. הורדה שלהם תשתק כמעט את פעולתו והרמתם מתוך הליבה תעודד את הכור לקרון ולרתוח במלא הכח.

כדאי לחפש ולקרוא על "קרינת צ'רנקוב"

אצל בני אדם, השליטה בליבת הכור היא חברתית. החברה, בלחצה, מונעת ממנו לקרון ולרתוח. הוא, הכור האנושי, מרוסן, והבערה הפנימית דועכת, או שהיא מוצאת את ביטויה במחלות רוח ובקרבנות נסתרים (והמקום הנסתר מכולם הוא כידוע התא המשפחתי).

בעיר הגדולה, החברה מתחלפת, הקרובים רחוקים, המכרים אנונימיים, והלחץ מתפוגג. בעיר הגדולה, איש כרצונו יכול לעשות, להסתרק ולהתלבש. בעיר הגדולה נופלות החומות. מתרוממים המוטות. בעיר הגדולה אין עוד צורך להסתתר בארון. אין ארונות, והדיכאון כולו בחוץ.

על כן, העיר הגדולה מיטיבה עם מי שנחנק בארון החברתי. על כן, ברחובות העיר הגדולה זורמים כל הצבעים וכל המוזרויות. הסודות מוצגים בחלונות. ואף על פי כן, גם בעיר הגדולה, מחלות וקורבנות רוח.

___________________________________________________________________

הפלייליסט:

Fleetwood Mac - Go your own way