כל הדברים גדולים כקטנים

למרות ההשמצה, "הרצחת וגם ירשת" הוא פשע מהסוג הטוב. פשע עם מניע שאמור להיטיב עם הפושע. בניגוד לקטגורית הפשעים "חסרי הטעם". הרי "רצחת סתם, בלי סיבה" הרבה יותר גרוע. אחד הדברים הרעים ב"בלי סיבה" היא שהקרבן הוא אקראי. מזל רע מפגיש אותו עם הפושע, והיתר מצער מאד. להיות קרבן "סתם" מקשה מאד על ההתגוננות. זה עולם בו חרב תלויה מעל ראשו של כל אחד, כל הזמן. אולם הסתמיות מציגה רק את נקודת הראות של הקרבן המופתע. כדאי בכל לנסות להבין את המניעים והסיבות מצידו של הפושע.

הסיבה הראשונה, והפשוטה היא ההנאה. הפושע פשוט נהנה. נהנה לפגוע. נהנה מסבלו של האחר, ומתחושת הכח שלו.

ויש את פשעי השנאה. השנאה היא רגש. פשע שנאה הוא פשע שנעשה עם רגש (שכשלעצמו הוא דבר טוב), אלא שהרגש במקרה הזה מופנה אל מי שכלל לא מכירים, ולכאורה אין סיבה לשנוא אותו. פשעי השנאה, למרבה הצער, מוכרים ויומיומיים כל כך, שלפעמים משליכים אותם בטעות על פשע מסוג אחר לגמרי.

למשל, המקרה האחרון של הצתת הכנסיה הדגים והלחם.  הפשע חסר הטעם הזה שייך לקטגוריית "פשעי הפקיד המסור". אלו פשעים הנעשים מתוך תחושת חובה ונאמנות לתפקיד. הם הדבר הרחוק ביותר מפשעי רגש שאני יכול להעלות על הדעת. אני חושב שאין צורך להסביר מהו פקיד מסור. (אבל אולי תמונה תעזור).

הפקיד הכי מסור

מתוך הרגל, קשה לפעמים להבחין בפשע פקיד מסור כאשר הוא מתרחש. במקרה של הצתת הכנסיה, מי שהאיר את עיני היה המאמר המלומד הזה שהאשים את הרבנים (שגינו את ההצתה) בצביעות, משום ש: "... המשטרה היא לא היחידה שהגיבה באופן מוזר בעקבות הצתת הכנסיה. רבנים רבים כתבו שזה נגד התורה ורוח היהדות. האמנם? [...] יתכן שהתורה אכן מתנגדת לכך שיקום אדם פרטי וישרוף כנסיות ללא תועלת. אבל מי שחשוב לו לומר לאדם הבודד ששריפת הכנסיות אינה תפקידו, צריך גם לחשוב איך מחנכים את העם כולו ששריפת הכנסיות הוא אחד מיעדיה הממלכתיים של מדינת ישראל."

הפקיד המסור הזה יוצא בהתקפה פרשנית על פקידים מסורים אחרים שמתנגדים להצתה על רקע  התנגדותם לפרשנות שהנצרות היא עבודת אלילים. על פי פרשנים אלה פסקו כבר גדולי החכמים כי הנצרות בימינו אינה עבודה זרה, ועל כן אין לעשות לנוצרים את אשר אמורים לעשות לעובדי האלילים.  הויכוח הוא מלומד, ענייני ותאורטי, אבל למסורים באמת, בכל מאודם, הוא הופך לצו מעשי. כי יש מסורים ליד שולחן הכתיבה, ויש מסורים עם מסור.

תחת עינינו עוסקים חוקרים תאורטיים בעניינים חשובים כמו דין רודף ומוסר, מתי מותר להרוג גוי,  ומה לאכול וללבוש – ולכל חכמה עיונית כזאת קמים עשרה פקידים מסורים ורצים למלא את חובתם.

אין כאן טיפת שנאה. רק מסירות גדולה. אלה טובי הכוונות ההולכים לגיהנום ובדרכם מנסרים את כולם.

מילות מפתח (שללא ספק מוכיחות משהו):

מוּסר, מוֹסר, מסוֹר, מסוּר, מנסרה, מסורת, מסרון, סמור, רמוס, מורסה, מורסי, מוריס, מוריסי, מוסרי, מוסררה, מרס, מֶרסי, מרסֵי, מרסי, מרסל מרסו, מרסל דאסו

מ...מס...מסי... מוסר ורודף

רודף עם מסור

הפלייליסט:
(הנה הזדמנות להביא את "המנסרה" במלואה)

Dark Side of the Moon