עשרים שכנים שקטים ואחד מרעיש - כולם סובלים.
עשרים שכנים נקיים ואחד מלכלך - כולם סובלים.
שכן רע אחד בבניין ממרר את החיים לעשרים דיירים.
שכן לא מתחשב תופס שתי חניות מבלי להתחשב וחוסם רכבים חונים אחרים
שכן רע רואה עיתון בוקר מציץ מתיבת הדואר שלך ולוקח לעצמו
שכן רע שובר את החלון בכניסה
שכן רע לא רוצה להשקיע בשיפוץ
שכן רע משליך אשפה מהחלון לגינה המשותפת
שכן רע מתנפל באלימות על מי שמנסה להעיר לו
וכולם סובלים
אוי לרשע ואוי לשכנו
כדור הארץ הוא בית משותף
לכל בני האדם
לכל בעלי החיים
לדגים ולצפורים
לעצים ולפרחים
לנחלים, לאגמים ולנהרות
ליערות ולמדבריות
להרים ולעמקים
לים ולשמים
לאוויר ולעננים
לרוח ולגשם
כולם גרים יחד בבית משותף
ויש בבית הזה שכן רע
יש דייר אחד שחושב שזהו ביתו הפרטי
עושה בו כרצונו וממרר את החיים לכל האחרים
עוקר עצים ומברא יערות
חופר בהרים ומטה נהרות
מיבש אגמים ומציף עמקים
מייבש נחלים ומרעיל אגמים
מכחיד ומשמיד בעלי חיים
מגרש ומרחיק אחרים מביתם
מזהם את האוויר ומרעיש
וגם אצלו במשפחה ובבית, באופן לא מפתיע, הדברים לא נראים יותר טוב.
מכל הצרות שהוא ממיט על סביבתו קמה צעקה כנגד ההתחממות
למה דווקא ההתחממות ולא זיהום מקורות המים ולא חיסול יערות הגשם לא הכחדת המינים לא שפיכת הפסולת לים?
כל אחד מאלה הוא צרה גדולה יותר לדייר זה או אחר בבית המשותף.
כי ההתחממות מאיימת במיחד על המין האנושי. ורק כשזה נוגע לו הוא מוכן לעשות משהו. וגם זה בקושי ובאיחור. כי למה דווקא אני? וכמה זה יעלה לי? ומה פתאום?
אפילו הבטוי "הגנת הסביבה", על מה הוא מעיד? על מי שרואה את עצמו כמרכז, וכל היתר הוא הסביבה.
לא על הסביבה צריך לשמור אלא על הבית.
הבית הוא כדור הארץ וכל אשר בו.
אחד הבטויים היפים ששמעתי אומר כך -
"האדמה שאני יושבים עליה לא התקבלה בירושה מהורינו. היא ניתנה בהשאלה מילדינו".
שמרו עליה, והחזירו להם בבוא העת באותו מצב בו קבלתם אותה. זה כל מה שצריך.
