כל הדברים גדולים כקטנים

לסיום, לאט ובזהירות מתרחקים מעט מהמקור

מעניין לספר שהתמונה האחרונה משמאל, האפורה, היא של חברה הנותנת שירות של "פסלים חיים" לארועים.

עוד כמה צעדים לכוונים אחרים

כאן כבר נדרשת החלטה - האם הכרזה הזאת היא בתה החוקית של לידת ונוס? אני חושב שכן. מה שהכריע את הכף הוא השיער האדמוני המתבדר.

העבודת האחרונות הן פשוט צילומים. אחד ממש מנסה להתחקות ולחקות. השני רחוק ומרומז, אך שוב, בעיני ראוי להקרא ונוס.

בניגוד למונה-ליזה, המבחר שמצאתי כאן הוא מצומצם גם בהיקפו וגם במגוון. אני חושב שזה בעיקר נובע מיחודו של המקור, יופיה של ונוס, אשר קצת מוציא את הטעם אם מוותרים עליו. אבל בהחלט יתכן שזאת סתם הערכה נמהרת הנובעת מכך שלא כל כך הצלחתי בחיפוש.

משך כל העיסוק בפורטרט של ונוס ובכלל בדיוקנאות הנשים שהבאתי היא נראתה לי מוכרת בצורה מטרידה. כאילו, יש מישהי שנראית בדיוק כך, ורק צריך להזכר או למצוא. לא נזכרתי ולא מצאתי. הדמות האמיתי הקרובה ביותר שהצלחתי לדלות היא זאת של העורכת והמתרגמת הילית ישורון, אשר מצאתי תמונה יחידה שלה בצעירותה. אתם תשפטו.