כל הדברים גדולים כקטנים

הפרויקט של ונוס ממשיך בחיים משל עצמו לייצר עוד פוסטים (ודוחה בינתיים את יתר הדברים שהתכוונתי לכתוב עליהם).

אז קודם כל, הנה עוד ונוס שאפיתי - לידת ונוס ממילו, והיא מתכתבת עם עוד ונוס מפורסמת. אולי הכי מפורסמת.

ונוס ממילו

לידת ונוס ממילו

וכאן המקום להציג שני אתרי תיירות שבעצם אין בהם לא כלום.

הנה החוף בפאפוס, קפריסין, ושם ממש נולדה ונוס ועד היום אפשר לראות את קצף הגלים (אך לא את ונוס)

וזה אחד מאתרי התיירות ההזויים ביותר ששמעתי עליהם. זה האתר באי מילוס שבו מצאו את פסל ונוס המפורסם הנמצא היום בלובר. (למען ההגינות אומר שגם אני הייתי שם שלט כזה במקום כזה, אבל עדיין זה אתר מוזר מאד).

לי זה הזכיר את השלטים שהיו מקימים בארץ בכל פעם שהגיע תורם עשיר מעבר לים -

"פה יקום מרכז התרבות ע"ש ____________(השלם את החסר)".

ולסיום, ונוס של עדה.

דעו כי גוגל צופה אל העולם ויודע הכל. אין דבר נסתר ממנו.

אני זוכר את אותם ספרים ישנים בהם תמונה צבעונית היתה דבר יקר ערך והודבקה בדף מבריק ונפרד, אך על הספר הזה שמעתי עכשיו לראשונה (האם היתה לו מהדורה עברית?). חמש דקות של חיפוש יעיל והנה ונוס של ביבי...

בסדרה של ונוס הציבה בפני אחת התגובות אתגר מעניין שלא חשבתי עליו קודם - ליצור פארפרזה משלי.

חיפשתי רעיון שלא ראיתי באף עבודה שהצגתי והאמת שחשבתי על כמה אלא שאז הגעתי למהמורה חדשה - הביצוע. כדי לבצע מה שאני רוצה ובאופן שאני רוצה דרושה עבודה רבה, מעל ומעבר לפוסט רגיל ואף משודרג. אי לכך, גנזתי בינתיים את הרעיונות ואני מביא כאן אחד בלבד, בבצוע מחופף (שנאמר - העיקר הרעיון).

אז הנה לפניכם ונוס משלִי. (מישהו יודע איך מנקדים של?)

לסיום, לאט ובזהירות מתרחקים מעט מהמקור

מעניין לספר שהתמונה האחרונה משמאל, האפורה, היא של חברה הנותנת שירות של "פסלים חיים" לארועים.

עוד כמה צעדים לכוונים אחרים

כאן כבר נדרשת החלטה - האם הכרזה הזאת היא בתה החוקית של לידת ונוס? אני חושב שכן. מה שהכריע את הכף הוא השיער האדמוני המתבדר.

העבודת האחרונות הן פשוט צילומים. אחד ממש מנסה להתחקות ולחקות. השני רחוק ומרומז, אך שוב, בעיני ראוי להקרא ונוס.

בניגוד למונה-ליזה, המבחר שמצאתי כאן הוא מצומצם גם בהיקפו וגם במגוון. אני חושב שזה בעיקר נובע מיחודו של המקור, יופיה של ונוס, אשר קצת מוציא את הטעם אם מוותרים עליו. אבל בהחלט יתכן שזאת סתם הערכה נמהרת הנובעת מכך שלא כל כך הצלחתי בחיפוש.

משך כל העיסוק בפורטרט של ונוס ובכלל בדיוקנאות הנשים שהבאתי היא נראתה לי מוכרת בצורה מטרידה. כאילו, יש מישהי שנראית בדיוק כך, ורק צריך להזכר או למצוא. לא נזכרתי ולא מצאתי. הדמות האמיתי הקרובה ביותר שהצלחתי לדלות היא זאת של העורכת והמתרגמת הילית ישורון, אשר מצאתי תמונה יחידה שלה בצעירותה. אתם תשפטו.

היתר די דומה למונה-ליזה אבל פחות. הרבה פחות.

יש את העיבוד התלת מימדי לפסל או תבליט או תכשיט קטן

יש קריקטורות ושעשועים אחרים

חלקם מזדמנים

וחלקם קבועים

שמושים מסחריים, במודעות וכרזות, כאשר מעניין לראות כיצד כל אחד לוקח לכוון קצת אחר

ומוצרים אחרים

נראה שהמקום הטבעי ביותר הוא על עטיפות ספרים, בעיקר כאלה שמזכירים את וונוס

אם כי למרבה הפליאה דווקא ספר חדש בשם "הולדת ונוס" בחר ביפהפיה אחרת משל בוטיצ'לי. מעניין למה.

אחרי הגברת הראשונה של הציור נעבור לגברת היפה. ונוס של בוטיצ'לי. ונוס מגיעה לסיפור הזה עם רזומה מכובד. אלת האהבה והיופי שנולדה מקצף הגלים אתגרה אמנים רבים אך זאת של בוטיצ'לי היא ללא ספק המוכרת מכולם.

היצירה מסודת בקומפוזיציה סיפורית, כמו מיוזיקל משנות השישים, עם שירים, כוריאוגרפיה, תפאורה, תלבושות וגם עירום. ההעמדה המיוחדת, שבמרכזה ונוס העירומה ניצבת בתוך צדף ענק מוכרת וזוכה לחיקוים ושחזורים, ומאד קל לזהות בעזרתה את המקור, לא משנה כמה שנתרחק.

לסיום עוד כמה נקודות מבט מעניינות. תחילה, הנה המונה ליזה כפי שהיא, אבל נמתחת לתוך הקצה המוכר שלה. החיוך

או הפנים

הדוגמאות שכאן מפסיקות להתייחס למונה ליזה כאל ציור דו מימדי. בעצם, הן בדיוק מתייחסות לציור הדו מימדי, על ידי כך שהן יוצאות החוצה מאותה ממלכה אל התלת מימד בדמות בובת חרסינה או פסל במוזיאון השעווה.

ברגע שמוסיפים את המימד השלישי, זה שמקרב אותה אל המציאות, אפשר לחקור ולשחזר את פניה מכל כיוון (אולי השחזור הלא מוצלח הזה הוליד את הרעיון שהמדובר בכלל בגבר)