כל הדברים גדולים כקטנים

בצבא האדום של סטאלין הייתה משמעת. החיילים הפשוטים צייתו לסמל. הסמלים צייתו לקפיטן והקפיטנים לקולונל. ומעל כולם, זה שקבע את המילה הראשונה ובעיקר את המילה האחרונה עמד הפוליטרוק. הפוליטרוק לא היה איש צבא או לוחם מנוסה. הוא לא הבין שום דבר בלחימה. אבל הוא היה נציג השליט והמפלגה, "בא-כוחו" פשוטו כמשמעו, וזה היה העיקר. כך דואגים שהצבא יהיה לא רק ממושמע אלא גם נאמן.
עד לאחרונה הדבר הקרוב היותר לפוליטרוק בצה"ל היה מערך הרבנות ומשגיחי הכשרות לסוגיה (ממזון, דרך לבוש, ממילוי טפסים ועד לשימוש במכשיר חשמלי). הרבנות הייתה כפופה ישירות לאל ולמפלגתו והקולונלים והקפיטנים בצה"ל צייתו לכל גחמותיה. אבל עברנו את השלב הזה והתקדמנו הלאה.
השלב הבא היה למנות ליחידה צבאית פוליטרוק ישיר מטעם השליט. נציג אישי של נתניהו שיושב ביחידה צבאית, למרות שאין לו שום מומחיות או הכשרה בתחום פעילותה, ולפקח ולקבוע כיצד תתנהל היחידה למרות שאין לו שום מעמד רשמי בהירארכיה. לא ברור בכמה יחידות בצבא מתנהל הסידור החדש הזה. אין לי מידע אלא מה שגלוי בתקשורת. על כן אני מכיר בינתיים רק מקרה אחד, ביחידה צבאית אחת, שעוסקת בנושא שבעיני נתניהו הוא הכי חשוב והכי רגיש – התקשורת. ליחידה קוראים גלי צה"ל. לפוליטרוק של נתניהו קוראים ברדוגו.
כמה ברדוגו נוספים הציב נתניהו ביחידות אחרות בצה"ל? אין לי מושג. אבל בימים אלה ממש, כאשר נתניהו ועושי דברו עסוקים רק במלחמה בהפגנות, נשלחו לראשונה כוחות צבא סדיר להגביל מחאה של אזרחים ברחובות הערים בישראל (ולא, למי שלא מתמצא, לא מדובר במהומות, מעשי ביזה, הצתת מכונית והקמת בריקדות בצירי התנועה (למרות שחשוב לזכור שגם במקרים כאלה, בשום דמוקרטיה מתוקנת לא שולחים יחידות צבא סדירות נגד אזרחי המדינה (אפילו לא אצלנו))).

פה אחד

 ______________________________________________________________________

הפלייליסט:

John Cage's 4'33

על רקע הציפיה המוטעית שהנה אנו מגיעים לאחרית הימים – המלחמות הולכות ודועכות, הרפואה משתפרת, ההשכלה והקידמה מחליפות את האמונות והדעות הקדומות, התחילו לחשוב שהמוות איבד מאחיזתו בעולם. אבל לא היתה אשליה גדולה מזו. מספר המתים גאה, המלאכה הפכה בלתי נסבלת ואלוהים הגיע לסף התמוטטות עצבים. הרישום בספר החיים, גזרי הדין, הביטולים, התיקונים וכל האישורים והחתימות הפכו לגיהינום. הוא ביקש להתפטר והמשבר נמנע בקושי כאשר מלאך המוות מפיס את דעתו ומציע פתרון – מיקור חוץ. אין שום סיבה שאלוהים יטריח את עצמו בכל המלאכה הפקידותית הזאת, וראוי שמלאכתו תעשה בידי אחרים. לא עברו ימים רבים והתפרסם המכרז מטעם אלוהים ומלאך המוות, וזו לשונו

אלוהים ומלאך המוות פונים בזה לקבלת הצעות כדלקמן:

מכרז מס' 666  - מועמד לתפקיד הממונה על החיים ועל המוות

תאור התפקיד:

הממונה ינהל רישום מסודר של כל בני האדם החיים
בראשית כל שנה יוקצו כך וכך מיליונים, כפי שיקבע מעת לעת, שנגזרו למיתה, להלן הנבחרים. שמם של הנבחרים ירשם בספר, ותוך לא יאוחר מ-10 ימים יחתם דינם על ידי מי שימונה מטעם הממונה. תינתן אפשרות בקשה, ערעור ודחייה ל-2% מהנבחרים, וגזר דינם ידחה להערכה מחודשת בשנה הבאה.
הממונה יבחר את המוות המיועד לכל נבחר. יקבעו לא פחות מ-25 סוגי מיתות, לרבות אך לא רק במים, באש, ברעש, במגפה, בחיה ובחרב. כמו כן יקבע הממונה מי ימות בשלווה ומי יתייסר, מי ישפל ומי ירום.
הממונה ירשום ויתעד את כל השמות והזמנים ובשעת הצורך ידע להציג את הנתונים בפני המבקרים.
הממונה יטפל בבני כל העמים אך יקדיש תשומת לב מיוחדת לעם הנבחר.
הממונה יאמן ויכשיר אנשי מקצוע מצוינים, יבנה את כל המתקנים הדרושים ויכין את כל האמצעים הנדרשים לביצוע התפקיד.
הממונה יקדיש למשימה את מלא המאמץ ויבצע את תפקידו באחריות ובמסירות, גם על חשבון משימות אחרות שיעמדו בפניו.

הכישורים הנדרשים:

על המועמד להיות בעל הכישורים הבאים -
סדר: יכולת לנהל רישום מסודר של כל פעולותיו ומעשיו
ארגון: יכול לנהל ארגון גדול ומורכב באופן הירארכי
מצוינות: יכולת ארגונית, מקצועית וטכנולוגית מהמעלה הראשונה.
יעילות: יכולת לנהל תהליך מבוקר ומסודר של המתה בקנה מידה של מיליונים
קשיחות: בעל עמידות בפני דמעות, בקשות ותחינות מעבר למה שיקבע במיכסה.
אין צורך בהשכלה מיוחדת אך דרוש ניסיון מוכח בכל התחומים.

דרישות נוספות רצויות:

כושר שכנוע
יכולת להשליט סדר ומשמעת
משימתיות
"משוגע לדבר"

שכר ותגמול:
הממונה יהיה רשאי לרשת את כל רכושם של הנבחרים, לרבות גופם על כל חלקיו ותכולתו.

הזוכה במכרז יתמנה לתפקיד לתקופה של חמש שנים.
מועד אחרון להגשה 31.12.1941 שעה 23:59.

כידוע, אדולף היטלר זכה במכרז, והתחיל למלא את תפקידו במרץ, אך משפעל בחריצות יתרה ובהצלחה מרובה עורר את קנאתם של האדונים והוא הוזז הצידה והעסק חזר לידיהם כמימים ימימה. רוב האנשים כלל לא הרגישו.

____________________________________________________________________

הפלייליסט:

Leonard Cohen: Who by Fire (Live in London

שמאלנים מכינים מצות

_______________________________________________________________________

הפלייליסט:

Joni Mitchel - Both Sides Now

עקב השמועות שהשמועות על מות ישראבלוג היו מוגזמות ומה שצריך זה קצת דם, חמצן, אולי כליה, הנה אני מנסה להחיות. אולי הנשמה מלאכותית, אבל גם הנשמה כזאת משיבה חיים ורוח.

בינתיים נראה חי ואולי בריא יותר מאי פעם, בלי תקיעות ובלי תקלות.

בינתיים רק ממחזר מפייסבוק (שהשתלט על הבית בהעדרי, אבל מייצר תמורה).

ובכן - פוליטקה עכשיו

______________________________________________________________________________

זה לא אני אמרתי, זה אומר כל אינטלקטואל ערבי (בדרך כלל גולה) במאמר לעיתון חשוב שמתורגם לעברית ומתפרסם בארץ (בתמהיל של תקווה ושמחה לאיד). 
במאמר הוא מסביר מדוע העמים הערבים נמצאים כיום במצב כל כך ירוד ומדוע מרבית מדינות ערב כל כך נחשלות ונכשלות. הוא יצביע על שלוש סיבות עקריות -
1.שחיתות שלטונית
2.השפעת הדת על המדינה
3.מעמד האשה
הוא כמובן יסביר שהדרך היחידה לשיפור המצב הוא שינוי משמעותי בשלושת התחומים. רק שינוי עקבי ומתמיד יוכל לרפא את החברה מתחלואיה.
ולמה כל זה מעניין אותנו?
כי בכל שלושת התחומים - השחיתות, ההשפעת הדת ומעמד האשה אנו רואים שינוי עקבי ומתמיד גם אצלנו במדינה. זה טוב?
הבעייה היא שאצלנו הכל מתקדם בדיוק בכיוון ההפוך. אז למישהו יש ספק לאן אנו הולכים?

ויש כאלה שרואים בזה החזרת עטרה ליושנה. 

עבר מפואר

אני יודע שאילו אני הייתי מנוי לבלוג ופתאום, אחרי למעלה משנה הייתי מקבל הודעה על פוסט חדש הייתי שמח, אפילו קצת נרגש. מי לא ישמח לצעד, ולו קטנטן, נגד כיוון נהר הזמן שסוחף אותנו אל האין הגדול? (בעצם אני מנוי. גם אני אקבל. אחייך, אבל כבר לא אתרגש).

_____________________________________________________________________________________________

כאן היה הפלייליסט.

Surah Al Baqarah

והם מתייצבים, איש איש בעמדתו, ממתין לפקודה, אחד שותק, אחד מדבר - והנה זה בא (תמלול מסליל ההקלטות):
"חברה. חשבנו שצפוי לנו יום שבתון. טעינו. בגדול טעינו. הגיעו הדיווחים האחרונים – הולכת לפרוץ מלחמה. בוודאות. היום בשעה שתיים. בשתי חזיתות. והיא תמשך הפעם יותר מששה ימים. וזה אומר הרבה מאד עבודה היום – דווקא בגלל שיום כיפור. ואתם יודעים, חייבים להכין ולסיים הכל בזמן. אז שימו לב כולם – להוציא מהמדפים את כ-ל הכרכים של ספר החיים, גם את אלה שכבר חתמתי, ולעדכן מחדש. צריך לכתוב מחדש וצריך לחתום מחדש. יש לנו שלושת אלפים שמות להוסיף עד הערב. שתיים שלוש זווז!"
מאז הופקו לקחים, נערפו ראשים, שופדו קודקודים, נכתבו תפילות חדשות ושופרו המון דברים ושוב זה לא יכול לקרות.
אבל את הטרוף של אותו היום, יום כיפור 1973, לא שוכחים שם עד היום.

שלא כמנהגי, תוספת עריכה.

את הפוסט שלמעלה שיתפחי בפייסבוק וזה מה שרשמתי שם (וגם שם, יש תוספת עריכה):

ביום כיפור 1973 קרה משהו
אחת התוצאות היא שהיום הזה הפסיק להיות יום של אלוהים וצום ותפילות והפך ליום של מלחמה וזכרון. 
יום של סליחות הפך ליום של אין-סליחה.

ונדמה לי, כן נדמה, שעוד תופעת לוואי של ההדתה שכולם מדברים עליה, היא מחיקה של המלחמה וחזרה ליום ה"יהודי" הותיק. לא שיש משהו רע במחיקה של טראומות. אבל משהו רע במחיקה הולכת ונמשכת של מדינה שהיתה.

_________________________________________________________________________________________________

הפלייליסט:

על דעת המקום - מירי אלוני

אם אתם חובבי הוכחות בגימטריה וירקות אחרים ממין זה, אז הנה -
עוד מימי אדם הראשון, הדעת היא זו מקדמת את האנושות. עץ הדעת פקח את עיניו, שנאמר, מיד לאחר שטעמו מן הפרי "ותיפקחנה, עיני שניהם, ויידעו, כי עירומים הם" (בראשית, ג, פסוק זין (כמה אירוני)). 
הדעת תמיד מבקשת מאתנו לפקוח עיניים ולראות, להביט ולחקור, להתבונן וללמוד. 
ועצימת העיניים היא ההיפך מדעת. היא חשכה ובורות. היא עיוורון שלא מאפשר תנועה עצמאית אלא מחייב תלות והסתמכות על אחרים. 
לכן, כאשר לוקחים את הדעת ומעלימים ממנה את העי"ן, מקבלים דת. 
ד(ע)ת - מה יותר ברור מזה.

נקמתה של הדת בדעת

* שוב, הבכורה ניתנה לפייסבוק, אבל זה קטע שבנשמה שלו שייך לכאן

_________________________________________________________________________________________

הפלייליסט:

Wallace Collectin Daydream