כל הדברים גדולים כקטנים

COOL

באחד הפרקים של סימפסון מארג' מתלוננת על כך שהילדים הצופים כל היום בטלויזיה יהפכו לרובוטים. זיק ניצת בעיניו של בארט, והוא אומר בתקווה "נהפוך לרובוטים? COOL"

נזכרתי בגלל הכותרת ב-YNET על הסכנה למשק הנפט עקב המהומות ברחבי המזרח התיכון: אם המהומות יסלימו נחזור לרכב על סוסים

"כולנו נרכב על סוסים? COOL"

השבט אמר את דברו

"והמודח השלישי של השרדות המזרח התיכון הוא..."

שעה הסטורית

כמו חומייני באיראן וקרדאווי במצרים, מטיף שיעי חוזר מהגלות לבחריין. מנדלה בכלא, ונפוליאון בסנט. הלנה ועוד ועוד ועוד, בלי להזכיר שמות - מתנגדים פוליטים, בבא היום, יכולים לעשות קאמבק.  דיקטטור אכזר אינו יכול להסתפק בטבח מפגינים כמו אסד האב או הצאר הרוסי. דיקטטור אכזר דואג לחסל מתנגדים פוליטיים גם כשהם לכאורה רחוקים ולא מסוכנים. נקודה. ככה חיסלו האיראנים את אנשי האופוזיציה שמצאו מקלט בפריס ובגרמניה. הם לא רוצים חומייני בהפוכה. עכשיו אני מבין למה סטאלין חיסל את טרוצקי. המהדרין, כמו באנגליה של ימי הביניים, או הבולשביקים ברוסיה, דואגים לרצוח גם את בני המשפחה והיורשים. מי יודע מי יתייצב פתאום במקום זה שנרצח? הודו, פקיסטן והפיליפינים הן רק דוגמאות מהעת האחרונה לאלמנות וצאצאים שנבחרו לשלטון במקום, ודווקא, בגלל רצח של מנהיג פוליטי.

תחזית מזג האוויר

ביום סערה, כשבחוץ משתוללת רוח, וגשם שוטף, וקר, והכלבים מתכרבלים רטובים ורועדים, וההומלסים מתכווצים מתחת לגרם מדרגות יבש, מסתירים את הראש מתחת לשמיכה ישנה, טוב לנו שיש בית, עם בידוד ואיטום, וחלונות וחימום, ואפשר לשבת בבית, לסגור ולהסתגר, להגיף חלונות ולהסתכל מבפנים על הסערה שבחוץ, ולסמוך על הגג והקירות. אם הגשם לא הפך לשיטפון שהציף וסחף את הבית, אפשר בשך הסערה לצאת החוצה להתרשם. בינתיים מביטים בסערה שלא נפסקת בשילוב של התפעלות וחשש. בינתיים, המדינה שלנו היא בית עם גג, וחלונות וחימום ואפילו מרק חם. אם נספור גם את המשבר הכלכלי מ-2008, זאת כבר פעם שניה.

הזהרו מענני השאננות.  

וואו!

יש סיפור מוכר על ישיבת הממשלה הדנה בתקציב לנושאים השונים. תחילה דנים בהקמת מתקן חניה לאופניים בכניסה לכנסת. הצעה מפורטת מונחת לפני החברים ואז נפתח דיון שנמשך שלוש שעות, עם שאלות ובירורים וירידה לפרטים ובסופו של דבר נערך שנוי קטן בתכנית ונחסכים 300 שקל וכולם מאד שבעי רצון. אחר כך עולה לדיון הקמת תחנת כח חדשה בתקציב של ארבעה מיליארד דולר. ההצעה אושרה. תוך עשר דקות. ככה זה. מתעסקים יותר במה שמבינים ומבינים יותר את מה שקרוב אלינו.

לכן כששמעתי הבוקר שהיתה שריפה ונעצרה אספקת הגז ממצריים, ואולי לא יהיה יותר חשמל אמרתי וואו. אבל כששמעתי שאיקאה נשרפה אמרתי וואו הרבה יותר גדול. 

התחנה החדשה, אגב, מונעת בגז.

שומרי החוק

בעיתון בסוף השבוע כתבה על השוטרים-האסירים. השוטרים שלקחו את החוק לידיים. אלה שניסו לחסל עבריין שניסה לחסל אותם, וסיימו בבית הסוהר. והאינסטינקט, הו האינסטינקט, זה הממונה גם על חוש הצדק ולפעמים אפילו על ההגיון אומר שלא כך צריך להיות. זה אותו אינסטינקט שמתקומם תמיד כאשר החוק שאמור להגן עלינו מגן דווקא על הפושעים ומונע משוטר לעשות לפושע את מה שהפושע עושה לנו.

אותו אינסטינקט מתפלא על כך שבחסות החוק, הפעם בדמותו של הסכם השלום עם מצריים, מלא חצי האי סיני בכלי נשק כבדים מכל הסוגים, שחלקים ממנו מוצאים את דרכם, מתחת לאדמה, לרצועת עזה ולבסוף, בדרך האוויר, אלינו, וחלקים אחרים נמצאים בידיים לא טובות, ובשעה שעלו הלהבות במצריים, נכבש חצי האי סיני בידי מורדים חמושים שהשתלטו על תחנות המשטרה, והשלטונות (עדיין) ידם קצרה ואינם מסוגלים לעשות דבר משום שעל פי ההסכם אסורה הכנסת צבא לשטח, וכך סעיף עיקרי שבא להגן עלינו, הופך למגבלה על שומרי החוק ונותן את הכח למחזיקים בנשק הבלתי חוקי ויוצר בתוך הוואקום הזה עוד טריטוריה עויינת ממש מתחת לאפנו. למה זה יכול להוביל? למשל, לפיגוע שיעלה באש את צנור הגז המגיע ממצרים וינתק אותנו ממקור אנרגיה עיקרי.

פיזור סיכונים

הנה עכשיו מתבררת עד כמה נכונה הטענה שאסור היה להתבסס על מקור אחד, שאי אפשר לסמוך על זה, שחומר דליק הוא נקודת תורפה ויכול לעלות בלהבות, ואת הנזק שיגרם יקח שנים לתקן. איזה מזל. איזה מזל שפתחו גם סניף בראשון-לציון.

חד גדיא

עם הפיגוע והשריפה אין גז. בלי גז אין חשמל. בלי חשמל אין קצר חשמלי. בלי קצר חשמלי לא הייתה שריפה באיקאה.

אש קטנה

קטנים וחכמים

 האיש עם החסכמים הגיע. באמת, כמו שהבחורה מהממשלה אמרה בטלויזיה. בחור נחמד דפק בדלת (ובגלל החושך לא שם לב לשלט שמזהיר מהכלבים - אלוהים שומר על התמימים), והביא שלושה חסכמים קטנים. הממשלה משקיעה כדי לחסוך ולהקטין את צריכת המים. עכשיו יותר קל להשתכנע בנחיצות של מחירי המים הגבוהים. אבל יש לי שאלה. למה שוב מתעסקים עם הקטנים? הרי כל חקלאי ממוצע צורך פי אלף ממני. למה לא מחלקים חסכמים לחקלאות? כאלה גדולים, 12 צול. אתם יודעים כמה מים אפשר היה לחסוך?

לחיי השודדים

 המצב הנורא שבגלל שביתת הפרקליטים לא מובאים למעצר שודדים ואנסים הוא בעייה שאני מתקשה להבין. אני מבין שבלי סוהרים אי אפשר להחזיק פושעים בכלא ובלי שוטרים אי אפשר לתפוס אותם ואפילו השופטים נחוצים כדי להחליט. אבל אני מתקשה להבין מדוע אי אפשר לעצור אנס אם אין פרקליט. זה נשמע כמו טקס קדום או קמע שלא עושים דבר בלעדיו למרות שהוא מיותר. כמו שחייבים אישור חתום מרופא כדי למות. כמו גבר ואשה שללא ברכת הרב אינם יכולים לשכב זו עם זה.

דירה להשכיר

 סקר חדש מגלה כי 50% מהיהודים במדינה אינם רוצים שכן ערבי. מצד שני 80% מהערבים אינם מוכנים לגור בשכנות להומוסקסואל. כדי לצאת בסדר אני יכול להציע לאחי היהודים להכריז כי אינם מוכנים לגור בשכנות עם מי שלא מוכן לגור ליד הומוסקסואל. מי שרוצה לצאת ממש ממש בסדר, יכריז כי אינו מוכן לגור ליד מי שפוסל אחרים מלהיות שכניו, מכל סיבה שהיא. הדיון מעניין, כי מנסים לשפוט באמות מידה ליבראליות חברה שהיא לא ליבראלית, בלשון המעטה. וגם לליבראל שמורה הזכות לאהוב או לא לאהוב את שכניו. גרתי פעם בבית משותף ויש הרבה סוגי שכנים לא נעימים. לא רוצה שכנים עם המון ילדים (הנה כך אפשר באבחה אחת להפטר גם מהערבים וגם מהחרדים ומבלי להגיד אף מילה רעה). אני שונא שכנים מרעישים. וגם כאלה שמתלוננים על הרעש. שונא בעלי כלבים שנובחים ומחרבנים בחצר ומפחידים ילדים, ואת אלה שלא נותנים לחיות לחיות. את אלה שמטגנים ועושים על האש, אלה שמבזבזים מים בחצר, אלה שהורסים לי את הגינה, אלה שחושבים את עצמם, אלה שצועקים במרפסת ואלה שצועקים בבית. באופן אישי, אני לא כל כך אוהב אנשים, ואם בנוסף הם השכנים שלי, אני ממש מתעב אותם, בלי הבדל דת, גזע ומין. בעצם, את השכנה החתיכה אני אוהב.

מזג אוויר נפלא עם נקיפות מצפון

 מזג האוויר הנוכחי מזכיר לי עוגת שוקולד 70% קקאו,  עם הרבה ביצים והמון חמאה, וערמה ענקית של קצפת מלמעלה. או סטייק צלוי עסיסי נוטף שומן ליד צלחת עמוסה צ'יפס טרי ופריך. הוא פשוט מענג בצורה נפלאה. חום מלטף של 28 מעלות. אוויר יבש, בלי הלחות הגועלית של הקיץ. רוח חרישית. שמש דצמבר נמוכה, מלטפת אך לא שורפת. חוף וים שקט וריק מאדם וקרירות נעימה שמשתלבת מצוין עם חם היום. פשוט ללקק את האצבעות. הבעיה היחידה היא המצפון. אני יודע שזה לא טוב ולא בריא, ואנו זקוקים לעננים וגשם וסופות חורפיות ואם נמשיך לזלול ימים חמים כאלה הכל יתייבש ויפול, ואסור להמשיך עם זה, וממש ממש לא בסדר ליהנות. אבל זה כל כך טעים.

הכותרת לכתבה בדה-מרקר מבשרת "אם יופסק הדיג בכנרת - קיימת סכנה ממשית לאיכות המים". משרד החקלאות החליט לאסור את הדייג (כדי לאפשר לאוכלוסיית הדגים שנעלמה להתאושש ולהתרבות). על פי הכתבה תגרום ההחלטה לנזק בלתי הפיך לאיכות המים.

כמה דברים מאד מוזרים באותה כתבה.

כמות הדגים שהדייגים מצליחים לדוג ירדה בתוך כשני עשורים כמעט ב-99%. במילים אחרות – אין יותר דגים. אם הנתונים נכונים, הדייגים יכולים לרצות לדוג ולזעום על ההחלטה, אבל לדוג – אין מה. (הדייג המצוטט בכתבה מסביר כי השלל שאסף לא מכסה אפילו את עלות הדלק).

בכתבה מצוינות כל מיני סיבות להתמעטות והעלמות הדגה. בין היתר – הקורמורנים. עוף שאוהב דגים. לעומת זאת, הדייגים, ששללם בשנים הטובות גדול הרבה יותר ממה שמיחסים לקורמורנים, והדיג כלל אינם מוזכרים כסיבה אפשרית לבעייה.

המומחים המצוטטים בכתבה מצהירים כי הפסקת הדייג תפגע באיזון האקולוגי העדין ותגרום אסון. אני מודה שזה נשמע מוזר. כלומר אני מכיר את הטענה, ובעצמי מרבה לטעון, שהפרה של איזון אקולוגי, השמדה של בעל חיים או צמח, שנוי קיצוני בסביבה יפר את האיזון ויכול לגרום לתוצאות בלתי צפויות ונזק בלתי הפיך שיתברר רק בדיעבד, כשיהיה מאוחר מדי. כך הסתבר בזמנו שיבוש ביצות החולה חיסל את מתקן הטיהור הטבעי של מי הירדן ודרדר קשות את איכות המים בכנרת. אבל אף פעם לא שמעתי מישהו טוען למשל שהפסקת השאיבה בכנרת תגרום לאסון, ותזיק למים באגם.

בסופו של דבר, מסבירה הכתבה בדיוק מדוע המשך הדיג חיוני לשמירה על איכות המים. כך מצוטט פרופ' משה גופן:

"במים יש מצבורי זרחן שחייבים לדלל, ואת זה אפשר לעשות רק על ידי דיג יזום ומבוקר. אסור להפסיק את הדיג. קיימת סכנה ממשית להרעה באיכות המים כתוצאה מהפסקה מוחלטת שלו."

אני מודה שזה אחד הציטוטים ההזויים אך המפחידים ביותר שקראתי לאחרונה.

מה נאמר שם –

שהמים בכנרת מזוהמים בזרחן (תשתו משהו?).

שהדרך להוציא את הזרחן מהמים היא רק על ידי דיג (תאכלו הרבה דגים, זה בריא).

אם לא תאכלו דגים מזוהמים בזרחן תצטרכו לשתות אותו.

אם הזרחן מצטבר במים, לא הגיוני להוציא את המים? אולי לשאוב יותר?

אם הזרחן עובר מהמים אל דגים, לא הגיוני שנרצה להשאיר כמה שיותר דגים האגם?

אם הזרחן ממילא מצטבר בדגים, איך מושפעת איכות המים מהדיג?

איך הקורמורנים, שעל פי הכתבה אוכלים 200 טון אמנונים, לא מצליחים לדוג את הזרחן, ורק הדיג המבוקר מצליח?

ובכלל, מאיפה מגיע זרחן למים?

דווקא הכתבה בגלובס המכריזה "אלפי קורמורנים מחסלים את דגי המושט בכינרת" מתארת בדיוק את אותה הסיטואציה אבל עושה זאת באופן הגיוני ומובן יותר.

גם שם מתעוררים סימני שאלה מול טענה כמו "לראשונה הגיעו הקורמורנים לארץ לפני כשמונה שנים" ואתה תמה האם עד אז לא היו אשרות יציאה מרוסיה, ומכל מקום, מצביע על הכתבה השניה, על פיה כמות המושטים כבר ירדה ב-90% לפני שגילו אותם הקורמורנים.*

גם שם כתובים דברים מוזרים כמו "ברגע שהעולם הנוצרי יידע שמדינת ישראל מטפלת באופן חובבני בדג הקדוש ביותר לנצרות, תתרחש תקרית דיפלומטית שאי-אפשר לדעת לאן תתפתח".

אבל שם, אני מניח שהייתי עובר הלאה. זאת לא היתה כתבה "צורמת".

אז מה היה לנו? שתי כתבות באותו נושא, אומרות דברים שבחלקם סותרים זה את זה ובחלקם סותרים את ההגיון, מה שמשאיר רושם של כתיבה מאולצת, שהכריחו מישהו לכתוב על דבר שאינו מבין, ויחד עם זאת, קבלו מקום ונפח רחב, עם תמונות מרשימות וגרפים. מכל אלה, הרושם שנשאר הוא שאלו כתבות אינטרסנטיות. בכל זאת, כתבה אחת נקראת ברצף ובניחותא, כמו דג מושט המחליק לגרונו של קורמורן, ואילו השניה נתקעת כמו עצם בגרון. ואתם הקוראים, הזהרו מלבלוע.

*אחרית דבר.

כמה דברים שהספקתי ללמוד בהמשך.

ע"פ האנצקלופדיה של ynet, "המין הנפוץ בישראל הוא קורמורן גמדי (P. pygmaeus), שחזר לחרוף בה ב-1992 אחרי היעדרות ממושכת עקב ייבוש ביצות החולה, במספרים גדולים (20,000 פרטים ויותר)." כלומר, לא בדיוק הופיעו לראשונה אלא עשו קאמבק ענק, ואולי גם הנתון של "לפני שמונה שנים" הוא כבר מיושן, אבל יש גרעין מעניין לסיפור.

הדייגים בסין חושבים דווקא שתאוות הדייג של הקורמורן היא יתרון והם מאלפים אותו ומעסיקים אותו כדיג בשכר מינימום שבמינימום. כדאי לקרא את המאמר היפה של ספי בן-יוסף.

אז אולי באמת, הכל באשמת הקורמורנים. והנה עוד תוצאה לא צפויה של יבוש ביצת החולה.

חיפשתי תמונה. יש כל כך הרבה צילומים מדהימים של קורמורנים. גם תמונות מרהיבות של דייגים סינים וקורמורנים בלילה יש בשפע. בחרתי בתמונה הזאת בגלל הכותרת שלה -

 מורן וקורמורן