כל הדברים גדולים כקטנים

מאד בקצרה, מהשרוול, כמה מנות של חומר. למחשבה.

עידן הנאורות

המלחמה הנמרצת נגד שתיית אלכוהול מובנת ומוצדקת לאור הנזקים הרבים שהוא גורם. צרכני אלכוהול סובלים ממחלות ונזקים בריאותיים. אחוז גבוה ממקרי האלימות ומתאונות הדרכים נגרמים בהשפעת אלכוהול. לפיכך מנהלות הרשויות מלחמת חרמה בהסברה ובחקיקה. כך למשל, אסור למכור אלכוהול בחנות אחרי חצות, אסור לשתות אלכוהול בחוצות, אסור לנהוג בהשפעת אלכוהול. אבל משום מה, אף אחד לא חשב על האפשרות לחוקק חוק פשוט – אסור לשתות אלכוהול.

במדינות האיסלאם החשוכות, הדיקטטורות הפרימיטיביות, אסור לשתות אלכוהול, ומי ששותה עובר על החוק. אבל אצלנו דמוקרטיה נאורה, ולא אנחנו נאסור על האזרחים לצרוך, למכור ולהחזיק אלכוהול. זה עניין של חינוך אחריות ובגרות. אצלנו לא אוסרים על אלכוהול.

אנחנו כמו באמריקה. אצלנו אוסרים על חשיש.

לכל בית צריך מרפסת

מכיוון שמוצרים שלא נמכרים בשוק הכרמל צריך לקנות בשוק השחור, גם חשיש קונים בשוק השחור. המסחר בשוק השחור איננו חוקי, ומי שקונה ומוכר שם עלול להתפס. אבל מאז ומעולם, בכל מקום ותקופה, המסחר בשוק השחור היה עבירה רק בעיני השלטון ומשרתיו (שכמובן, לא נזקקו לשירותיו כדי להשיג את אותם מוצרים) ותמיד, הציבור והעם ראו בו דבר תקין והגיוני, ומי שלא קנה בשוק השחור לא עשה זאת משום שחשב שזה מעשה שאינו ראוי, אלא משום שחסר לו כסף או שחשש להתפס. מי שידע לתפעל את השוק הם המבריחים והעבריינים למיניהם, וכך, בזכות השוק השחור, נוצר הקשר הראשון בין האיש הפשוט והישר ובין העולם התחתון. אחר כך, בפעם הבאה, נהיה יותר קל.

בכל פעם שהחוק אוסר דברים הגיוניים, הוא הופך ציבור גדול לעבריינים. הארץ מלאה במאות אלפי עברייני מרפסת – אלה שסגרו מרפסת בבית בלי לקבל אישור מהעירייה. גם לאגור מי גשם זו עבירה על החוק. אבל לא מעסיקים אלפי שוטרים כדי לטפל בה.

שש שניות על אמת בפרסום

כנראה שכל מה שמספרים לכם על הסכנות והנזקים שהחשיש גורם הוא שקר.  הנזק הבריאותי, הכלכלי והמוסרי של הסוכר, החלב, התרופות וההמבורגרים גדולים יותר. שלא לדבר על אלכוהול, סיגריות, מכוניות ודת, שמתים מהם כמו זבובים.

אגב, גם על היהודים אומרים דברים איומים ונוראים ויש עמים שלמים שמאמינים לזה.

הדבר הבא

ולא אמרתי אף מילה על המלחמה המעוותת בסמים הקשים.

גלוי נאות

אני לא צרכן.

עוד גלוי נאות

אני לא מצביע לעלה ירוק (למרות ששקלתי)

_______________________________________________________________________________________

הפלייליסט:

עכשיו נסו לדמיין רוק בלי סמים

קצת מתמטיקה

כדי להציף הכל דרוש מבול.

עם גשמים כמו היום* על הכנרת, שהיא עדיין כמעט ריקה וחסרים לה יותר משלושה מטר, עם גשמים כמו היום, תוך חודש הכנרת גולשת החוצה ומציפה את טבריה.

אם הכנרת תגלוש, יש לה הסכם עודפים עם ים המלח.

אם ירד גשם מטורף, כמו היום*, על ים המלח. וגם מחר, ומחרתיים, וכך כל יום, יום יום, גשם מטורף במשך שנה שלמה, יחזור ים המלח למפלס המקורי.

*100 מ"מ, לא כולל המים הזורמים בנחלים.

קצת גיאוגרפיה

טוב, ראיתי את התכנית של בנט לספח לישראל את שטחי C ולהשאיר לפלסטינים את A ו–B. ההצעה מגובה בטענה שממילא 97% מהאוכלוסיה הפלסטינית נמצאים באותם שטחים. כשהסתכלתי על המפה זה היה מזעזע. שטחי A ו-B הם עשרות מובלעות קטנות, ערים עיירות וכפרים. מובלעות קטנות ומבודדות. המחשבה הראשונה היא שאי אפשר להקים מדינה עם כזאת גיאוגרפיה. אבל רגע. מבט במפה מגלה מייד שכך בדיוק נראית כל מדינת איים. הארכיפלג הפלסטיני של איי A.  הנה, כך זה נראה במפה.

אם היינו רואים מדינה שזאת המפה שלה, לא היינו חושבים שיש לה בעייה. להיפך, כמה מהמדינות היפות והמפותחות בעולם הן מדינות איים. מה שצריך הוא לבנות גשרים בין אי לאי, כדי לאפשר תחבורה נוחה. בינתיים מה שחסר לחזון הזה הוא מים, אבל בקצב הנוכחי של עליית מפלס הכנרת, עד סוף הקדנציה הקרובה האיים יהיו איים אמיתיים. לפלסטינים תהיה יופי של מדינה, וגם סוף סוף לא יצטרכו לזרוק את היהודים לים. עכשיו הכל תלוי בכנרת.

כדי להציף הכל דרוש מבול.

קצת טכנולוגיה

הי, פסססט, פוליטקאים. שימו לב. המציאו את המיקרופון. ואת הרמקול. ואת המגבר. אפשר לדבר רגיל. לא חייבים לצעוק. אותה הודעה גם למואזין במסגד.

___________________________________________________________________

קצת פלייליסט:

לחברי הפלסטינים, בהצלחה עם המדינה וכל זה.

אני מקווה שנראה אצלכם ברחובות הרבה תמונות כאלה.

ככה זה היה אצלנו.

אני מאחל לכם גם שהשכנים לא יעשו לכם צרות.

אצלנו, איך שהתחילו החגיגות התחילו הצרות עם השכנים צרי העין. לא הניחו לנו לרגע. מציקים וממררים את החיים, אתם יודעים איך זה. לאט לאט זה עולה על העצבים ובסוף גם אנחנו הופכים לעצבנים ואלימים, ואף אחד כבר לא יודע איך יוצאים מזה. תדעו לכם ששכנים גרועים זה דבר איום ונורא. מנסיון. בסוף אין לכם ברירה, וכדי להשתלב אתם הופכים להיות כמוהם. איך אומר כל סוכן נדל"ן? "לוקיישן. לוקיישן. לוקיישן". לא כל כך כדאי לגור בשכונה גרועה, אבל לא כל כך פשוט לצאת משם.

באמת אני מקווה, בשבילכם, שלכם יהיה יותר מזל עם השכנים.

_______________________________________________________

הפלייליסט האינסופי

המתקפה על המעשנים מגיעה לשיאים מכוערים עם אשפוזו של צביקה הדר.

הם אומרים ממש כך:

הוא מעשן סיגרים, וכל אחד מאיתנו מממן לו את הטיפולים, האשפוזים והתרופות

ואני נאלץ להגיב.

ראשית אמנם הדר מעשן, אבל, כפי שמראהו מעיד, הוא כנראה אוהב גם לאכול. אם תשאלו את גארי יורופסקי, ודאי יאמר לכם שצריכת הבשר והגבינות שלו הם אלה שסתמו את עורקיו. אחרים יאמרו אולי שהמתח הכרוך בחיי הסלבריטאים הוא הסיבה. ואולי (מישהו שם בדק?) זאת ירושה מאבא?

הטענה שנטל הטיפול הרפואי נופל עלינו (ובמשתמע – שצריך לשלול אותו) היא מאד בעייתית. הביטוח הרפואי הוא אחד משרידיו האחרונים של הסוציאליזם החברתי – כל אחד משלם כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. הקריאה המרומזת ל"הפרטת" האחריות, תשלול את הביטוח הרפואי מכל עולה חדש מבוגר, שהגיע לארץ עם שלל המחלות שלו, ומתרפא על חשבוננו. מערכת הבריאות תשתנה כל יום בעקבות המחקר האחרון – יין בריא/לא בריא/בריא/לא בריא, קפה, שוקולד, סלולר, גבינה, סוכר, סקס.  ומה עם כל הנהגים שנפצעו בגלל נהיגה פרועה, או סתם לא זהירה, ועבריינים ואסירים שלא רק שפגעו באחרים, עכשיו צריך לטפל בהם, על חשבוננו.

כעת, נניח שהמשפטים האחרונים שלי דווקא שיכנעו אתכם שכן, ובמערכת הביטוח הרפואי אכן צריך להיות מנגנון שכר ועונש, וממחר נפסיק לממן את הטיפול היקר במעשני הסיגרים (מה גם שבענף ביטוחי החיים הדבר כבר נהוג וידוע – מעשנים משלמים יותר). האם אנו יוצרים סוף סוף מערכת הוגנת?

ההגינות אומרת שאנחנו נפסיק לממן את המעשנים, אבל גם שהמעשנים יפסיקו לממן אותנו. כי רובו המוחלט של תקציב הסיגריות נכנס לכיסו של גובה המיסים. בארצנו הקטנה מדובר בהרבה מיליארדים בכל שנה. האם אלה מספיקים לממן את אישפוזו של צביקה הדר? (על פי ויקיפדיה, ההכנסות המדינה ממס על סיגריות עמדו ב־2009 על 4.1 מיליארד שקלים, כאשר עלות העישון למערכת הבריאות עומד על 1.75 מיליארד שקלים).

אבל, המיליארדים האלה הם הכסף הקטן. שאלו כל מומחה לכלכלה – מהי פצצת הזמן הכלכלית הגדולה ביותר המונחת לפתחנו? הם יענו – הפנסיה. כי היום, לאחר ארבעים שנות עבודה יצרנית אנו הופכים לפנסיונרים – זקנים, חולים, מעוטי הכנסות ועתירי הוצאות. היום אנו חיים בממוצע כמעט מעשרים שנה אחרי גיל הפרישה, אך עם השיפור המתמיד בשרותי הרפואה עולה תוחלת החיים ועולה. כל החסכונות הפנסיונים שנצבור לא יספיקו לפרנס אותנו  בדור שיאריך ימים עד גיל תשעים.

ומי יכול להקל על הקטסטרופה? המעשנים! הנה, אומרים עליהם הרוב מתים בגילאי ה-60 שלהם. זהו הגיל המושלם. בדיוק בגיל הפרישה. בדיוק כאשר סיימו את השלב היצרני, בונה החסכונות, ולפני שהספיקו להנות אפילו משקל אחד שצברו. גם חברות הביטוח כאמור ערות לכך, והפרמיות הגבוהות מעידות על כך שמעשנים מתים צעירים. מן המפורסמות הוא שלחברת הביטוח משתלם יותר שנמות מהר מאשר נזדקק לטיפולים ארוכים. מעשן ממוצע חוסך למערכת הפנסיה יותר ממיליון שקל. במדינה יש כמיליון מעשנים. העישון רווחי יותר מכל מאגרי הגז שהתגלו מול חופי הארץ.

ובכן, אם אתם דואגים לכיסכם, לקופת המדינה או לתקציב הבריאות – זה הזמן לומר תודה למעשנים.

גלוי נאות – הכותב אינו מעשן.

בימים בהם נרדפו היהודים, בארץ ובעולם, הכל נעשה בסתר. לימוד תורה, קיום מצוות, קריאה בהגדה של פסח, הכל במחתרת, בדלת אמות.

מזל שיש לנו נסיון. עכשיו הזמן להשתמש בו. כשהתקשורת הולכת ונכפפת בפני השלטון, כשבכנסת נחקקים בכל יום חוקים חדשים להשתקה ולסתימת פיות, כשהצבא מציית יותר ויותר לפוליטרוקים ורבנים, כשפקידים שולטים במשרד החינוך וקובעים מה ילמד ואיך, ובלבד שיתאים לרוח השליטים החדשים, כשהכל נעשה כך שהדור שגדל כאן לא ידע שום יוסף, וילמד לחשוב רק מה שנדרש ממנו, ורק במילים הרצויות, כל כובד האחריות נופל עלינו.

במחתרת, בסתר, בבית, מינקות עד בגרות, ללא הרף, בהתמדה, בהקרבה, נגזר עלינו להנחיל לילדינו את מה שיקר וחשוב בעינינו. לשמר ולהטמיע את הערכים שלא יקבלו בשום מקום אחר – את אהבת האדם והסביבה, הסובלנות, הענווה, הספקנות, המחשבה הביקורתית, הסקרנות, ההשכלה, הדמיון. את כל אלה חייב כל אדם לשמור ולקיים ולהעביר הלאה - במחתרת. וגם את תורת האבולוציה.

אחר כך נקבע גם אות סודי לזיהוי, ונערוך מפגשים חשאיים, ונחליף דעות. אבל אסור לדבר על זה.

והנה חידה:

תוך כדי חיפוש בגוגל אחר תמונה של יאיר שטרן, קיבלתי את התמונה הזאת

והחידה - מדוע?

פושעי אוסלו

להסיר את הכפפות.

לנוכח השימוש החוזר והחצוף של הרוצחים-יורשים בבטוי הלגיטימי-במסגרת-חופש-הבטוי "פושעי אוסלו", אשר מאשים את יצחק רבין ברצח של אלף יהודים, הרוגי האינתיפאדה השנייה (כמובן תוך הבעת הסתייגות מרצח ראש הממשלה כשיטה) יש לומר כך -
"פושעי-אוסלו" האמיתיים, אלה שהביאו עלינו את מלחמת האינתיפדה שקיפדה את חייהם של אלף יהודים, הם מחרחרי המלחמה והמדון מהימין, הסיקריקים יושבי ההתנחלויות, גוזלי הקרקעות, יורקי האבנים, עוקרי העצים, הכובשים-האדונים, רוצחי ראש הממשלה, בריוני הכנסת, מחסלי ומחריבי תהליך השלום, - אלה "פושעי-אוסלו".

שתי ציפורים במכה אחת.
מכה אחת בשני שלבים -
שלב א' - הענקת אזרחות לכל הפליטים/מסתננים מאפריקה
שלב ב' - ישראל סוף סוף זוכה במדליות אולימפיות

אחרית הימים:

הכותרת "מצרים קידמה טנקים לעבר הגבול" היא הידיעה המרגיעה היחידה בעיתון.

מיסים

הצד הטוב שבהעלאת המע"מ ובכלל בעלאות מיסים - היי, עכשיו הרבה יותר כדאי להעלים מס.

הסיכום האולימפי שלי

התאהבתי בשלי-אן פרייזר-פרייס

לחם

תהיה בעקבות יקור הלחם. ארה"ב מייצרת חיטה לכל העולם. בארה"ב בצורת והחיטה מתייקרת. המחיר עלה בשל חוק הביקוש וההיצע. כשיש פחות משלמים יותר. הביקוש לא השתנה, אבל ההיצע קטן. אנחנו נשלם יותר כדי לקנות את אותה כמות חיטה. כל מי שישלם יותר, יקבל את הסחורה, כמו תמיד. לאן ילך המחסור? הרי יש בצורת, היבול קטן, עכשיו חסרה חיטה. אם כל מי שישלם יותר, כמונו, יקבל את הסחורה, למי לא ישאר? מי הוא זה שלא ישלם ולא יקבל חיטה?

שאלות מטרידות

כמה מאזרחי המדינה, לו ישבו ליד הכפתור האדום, זה ששולח את הטילים עם הפצצות, היו לוחצים? מעצבים, מכעס, משנאה, משאיפת נקם, מעייפות החומר. כמה היו מפילים את הפצצה? על איראן, לבנון, סוריה, מצרים, עזה, צפון תל-אביב. כמה? לדעתי – מליונים.

כמה מאזרחי העולם, לו ניתנה להם האפשרות לחסל אותי בלחיצת כפתור, מבלי להכיר אותי, רק משום שאני יהודי ישראלי, ללחוץ על הכפתור ולחסל? כמה? לדעתי – מילארדים. מילארדי אנשים שלא מכירים אותי מוכנים, רוצים, להרוג אותי.

כאב ראש

מאות אלפי אזרחים פונים לרופא המשפחה, מתלוננים על כאב ראש, בטן גב. הרופא מקשיב להם ורושם אופטלגין. מה הוא יכול לעשות? כואב להם כי החיים קשים. לוחצים. למי אפשר לפנות? לרופא המשפחה. למי צריך לפנות? לפסיכולוג. אבל כל מערך הרפואה הציבורית בנוי כדי לטפל בכאב ראש באופטלגין. אין רפואה ציבורית נפשית. לו הייתה, הייתה רחבה ויקרה יותר מכל מערכת החינוך. פסיכולוג לכל 40 תושבים. אז אין. איש איש לגורלו. מה הפלא שהדת וסוכניה כל כך מתחזקים? מערכת הדת היא האלטרנטיבה הציבורית היחידה חוץ מהטלוויזיה.  הנה כך, המבנה החברתי-כלכלי הולך ומחזק את הדת, והיא מצידה זוללת וגדלה עד שהיא הופכת לכח החזק בפוליטיקה.