כל הדברים גדולים כקטנים

מישהו נפל על הראש?

לפני שלושה שבועות הקמתי את מפלגת זכויות ללויים. בסוף השבוע, במוסף ידיעות אחרונות, אומר לוחם אגוז לשעבר שחזר בתשובה בעניין גיוס החרדים: "בתורה כתוב במפורש, ששבט לוי אמור ללמוד ושהם פטורים מלחימה. שבט לוי היה אחד מ-12 השבטים, כלומר שמונה אחוזים מהעם. כרגע מחזור גיוס של חרדים עומד על שלושה אחוזים מהעם. כשנגיע לשמונה אחוזים, דברו איתנו שוב ונמצא פתרון".

(אגב, באופן לא מפתיע, טענה דתית שמנסה לפנות להגיון, נאלצת להשתמש בנתונים כוזבים. אפילו על פי האתר החרדי כיכר השבת, "רק 13% מהציבור אינו מתגייס מטעמי תורתו אומנותו". והיד עוד נטויה.)

כמה שבועות לפני כן, הצעתי לבטל את שירותי הבריאות משום ש "אנשים חולים הם לא כלכליים". והנה יוצא הפרופסור מאוניברסיטת אריאל, ואומר על האיש שהצית את עצמו: "נפטרנו בזול מפרזיט". (גם הוא כמובן טועה ומטעה. הטיפול הרפואי והאשפוז בכלל לא זול).

מה קורה פה? כל רעיון הזוי שאני מפריח, מישהו מקבל ברצינות?

כשסאטירה הופכת לנבואה יש סיבה לדאגה.

נביא

אמסטרדם, סתיו 1980.  נגמר הטיול. 3 חודשים, 8000 ק"מ, וחזרנו להתחלה. עשיו מנסים למכור את הואן שקנינו. זה לא כל כך פשוט. סוף העונה. מעט קונים - עכשיו לא מתחילים טיול, הרבה מוכרים שסיימו את הקיץ. הוואן שלנו שהיה ישן יותר ומאובזר פחות נדחק כל פעם לסוף התור. כבר שבוע אנחנו תקועים באמסטרדם, במגרש חניה במרכז העיר, מנסים למצוא קונה. על השמשה פתק גדול "For Sale", ואנחנו ליד האוטו, למקרה שיגיע קונה, או לחילופין, פקח, ואז צריך למהר ולהכניס מטבע למדחן.

המשטרה מאד מציקה ולא ידידותית. מנסים לגרש אותנו. מפריעים למכור. "!You are not allowed". אסור לעמוד שם עם השלט "למכירה". חייבים להוריד את השלט. ובלי השלט – איך ידע מישהו שהאוטו למכירה?

הברקה. דף ניר חלק ונקי מודבק לחלון בסלוטייפ. מספיק בולט מרחוק כדי להביא את מי שצריך עד לאוטו ממש. לצרכים שלנו זה מספיק. וזה עובד. עכשיו מופיע השוטר. הוא מבחין מרחוק באוטו החונה עם השלט הלבן וצועד בנחישות לעברנו. אנחנו מחכים. הוא מגיע ונעמד מול הפתק הלבן. אנחנו מחייכים והוא כועס. הוא בודק את הפנסים ומודיע לנו שאסור לחנות מעבר לשעתיים שהמדחן מאפשר. אז נסענו. ואחר כך חזרנו. בסוף מכרנו. ואן פולקסוואגן, 1970, עם משטח שינה, מזרונים ווילונות. נקנה ב-1500 דולר. נמכר ב-700.

נזכרתי בסיפור כשקראתי על המשטרה והמפגינים בשדרות רוטשילד וראיתי את התמונה הזאת.

אחרית דבר אחר:

לפני שבועיים כתבתי כאן טור כלכלי עם הערה על הנזקים שגורמים למשק ימי המנוחה, השבתות והחגים.  מישהו כנראה לקח אותי ברצינות והחליט ליישם את הלקחים.

ונניח שהשנה תתקצר. כדור הארץ יאיץ את מרוצו סביב השמש ויסיים סיבוב בעשרה חודשים. מה יהיה אז? רושמי הזמנים יאלצו להחליט מה עושים בקשר לחודשים. האם לקצר כל חודש ל-25 ימים או פשוט לבטל חודשיים. ואת מי? את נובמבר ודצמבר, רק משום שהם האחרונים? או שאת דצמבר צריך לשמור, כי שנה חייבת להסתיים ב-31 בדצמבר (וזה אומר שהרעיון לחודשים של 25 יום בוטל. חבל. מי שמקבל משכורת חדשית היה מקבל אותה עבור פחות ימי עבודה. עכשיו פשוט הלכו שני חודשי משכורת). כך או אחרת, מיליארד אנשים ישארו בלי יום-הולדת. ומה זה אומר, שלא נולדו? (אם כי, יש להודות שרבים ישמחו על שסוף סוף נפטרו מהכורח לזכור תאריכי הולדת וימי נישואין). אי אילו מדינות ישארו בלי יום עצמאות. וכמה ימי פטירה יעברו מן העולם? כמו כשמקימים סכר ענק, ליצור חשמל הידרואלקטרי, זול ונקי, ומאחורי הסכר נוצר אגם, עמוק ושקט, ועמק שליו שהיה לחוף הנהר נעלם פתאום, יחד עם הכפרים והעיירות ובתי הקברות וקורות הימים (האם זה דומה להתנתקות, או לפנוי המוני של הישוב היהודי בשטחים?). עלילת הסרט הבלתי נשכח "גברים במלכודת" (שאומרים שהיום בכל זאת נשכח), על פי ספרו של ג'יימס דיקי שהיה משורר חשוב, מתרחשת בעמק כזה, ושם עובדים הטרקטורים וחופרים את המתים כדי להעבירם, כמו את מקדש אבו-סימבל (אבי תורת הניסור). האם ממש כך נעביר תאריכים שיעלמו אל חוף מבטחים?

האם תהיה הסכמה על החודשים שיבוטלו או שימצא כאן נושא חדש למחלוקת, כשכל עם ומדינה ותאגיד ושבט מושכים לכיוון אחר, והכל מתפרק – האיחוד האירופי, והברית שבין הארצות שבצפון אמריקה, ונוצר מין מגדל בבל מודרני. הצרפתים יהיו בעד, כי סוף סוף גם לוח השנה יעבור לשיטה העשרונית, ושמעון פרס גם הוא יביע את תמיכתו בנאום חגיגי. הרבנים לעומת זאת, כמו הכנסיה הקתולית שהדביקה בהתחייבות בלתי חוזרת קדוש לכל אחד מימי השנה, יצאו מכליהם. מן הסתם, הפתרון האפשרי היחיד יהיה לא לשנות דבר בלוח העברי, שימשיך לספור שנים עשר חודשים בשנה (ורק אדר א', שתמיד היה חריג ולא ממש השתלב, יצא משימוש), ואם תשרי יצא פעם בקיץ ופעם בחורף לא נורא. ממילא יהודי מלבורן ובואנוס איירס חוגגים את ראש-השנה באביב. מי ששוב ירוויח מהסיפור הם המוסלמים, שאצלם ממילא חדשי השנה אינם כבולים לאורכה של השנה, ולכן עבורם לא יתרחש שום שנוי, למעט חיזוק נוסף ואות משמיים שהם היחידים שצדקו כל הזמן.

ומה פירושה של שנה קצרה יותר? העצים יקדימו ללבלב והעלים יקדימו לנשור ואף יצור על פני האדמה לא באמת ירגיש בהבדל. פרט למין האנושי. הוא היחיד שסופר שנים. כשתתקצר השנה, מן הסתם, נחיה שנים רבות יותר. בעיקר אלה מאיתנו שנכונו להם שנים רבות. ומה פירוש הדבר שנחיה יותר? האם באמת נספיק יותר ונתקדם בעוד צעד לקראת חלומה העתיק של האנושות? כן, משום שמה שאנו עושים בשנה נמשיך לעשות בשנה. נקיים את אותו מחזור חיים, נעבור את אותם שלבים, נתכנן את אותן תכניות. רק שיהיו לנו שנים נוספות. לכולנו, פרט למנהלים הבכירים ומתכנני הפרויקטים הגדולים אשר עובדים ביעילות רבה ומנצלים כל דקה ושעה מהזמן העומד לרשותם. מי שניצל את הזמן ביעילות מושלמת לא יוכל להספיק מה שתכנן לעשות בשנה. מי שניצל את הזמן במלואו לא יוכל לגרד עוד שנות חיים מתוך הזמן האבוד והלא מנוצל. אנחנו כן.

הבעייה, אומרים הפיסיקאים ויוהאנס קפלר בראשם, שאם תאיץ הארץ את סיבובה סביב השמש, יגרום הדבר לכדור הארץ להתרחק מהשמש. הקרינה המגיעה ממנה תפחת. בעיית ההתחממות הגלובלית תיפתר אמנם, אך ההתקררות שתבוא תהיה ללא תקנה וכולנו נקפא בהדרגה לעידן קרח חדש וארוך. גם המוסלמים.  אי אפשר לקצר את השנה.

אם כך, אפשר לנסות דרך אחרת. נאיץ את סיבוב הכוכב סביב עצמו ונקצר את היום. 20 שעות ביממה. זהו רעיון טוב מקודמו. כמעט כל היתרונות, ללא החסרונות. BUG2000 כל התאריכים ישארו לבטח במקומם. מרבית אוכלוסית העולם שאינה עונדת שעון בקושי תרגיש בהבדל. תעשיית השעונים תקלע לכאורה למשבר גדול, אך תהפוך אותו להזדמנות. כל עונדי השעונים, פרט לאספנים, יזדקקו לשעון החדש עם עשר השעות. הויכוח אם להוריד שעות או לקצר אותן יפתר במהירות כאשר יסתבר שקיצור השעות אינו פותר את הבעיה אלא רק מגלגל אותה הלאה, אל חישוב הדקות.  לאף אחד לא תהיה התנגדות אמיתית לקיצור היממה ל-20 שעות, ואילו הצרפתים יתמכו בכך בעוז. גם השאלה על איזה שעות לוותר לא תהיה הגיונית. המנהלים הבכירים שוב יפגעו משום שלא יוכלו להמשיך ולדרוש לעבוד 24 שעות ביממה (אבל אלה שדורשים 25 שעות יוכלו להמשיך בכך כרגיל). העולם ישמור על יציבותו. מדינות לא יתפרקו והדתות לא יעמדו בפני עובדות המערערות על המציאות ולא יגיבו באלימות. כל השנוי יהיה מין באג 2000 משודרג. והעיקר, ככל שזה נשמע מוזר, ככל שנקצר את הימים, נספיק לחיות ימים רבים יותר, או במילים אחרות – נאריך ימים.

ניצול ההזדמנות להציג תמונה של שלכת

קיצוץ ברווחה הוא עסק רווחי ביותר. למשל פחות מיטות ובתי-חולים. מי שיפגע הם רק החולים. ומיהם החולים והמאושפזים? הרבה מאוד זקנים – אנשים שעולים הרבה כסף, בעיקר עבור טיפולים רפואיים, אבל לא מייצרים שום הכנסה. הם לא עובדים ולא מייצרים. אם יש להם הכנסה מהון – ההון ישאר גם אם ימותו. אם הם מקבלים פנסיה, הם רק מייצרים הוצאות לחברות הביטוח. הזקנים הם לא אנשים כלכליים.

מי עוד? החולים הכרוניים. כל האנשים החולניים, הצורכים תרופות בעלות גבוה פי מאה ממסי הבריאות שהם משלמים, הבאים ויוצאים מבתי החולים במקום לעבוד. כל מי שחולה מעל לנדרש מייצר המון הוצאות ובאותו הזמן ממש לא מייצר שום הכנסות. כאילו לא די בכך, אותם שירותי בריאות מגדילים את תוחלת החיים וכך גורמים להתגברות הבעייה. אנשים חולים הם לא כלכליים.

מסתבר שעשרה אחוזים מהאוכלוסיה צורכים תשעים אחוזים מתקציב הבריאות. רבים מתוכם מבזבזים על בריאות יותר כסף ממה שירוויחו בכל חייהם. אם נזכור שכל אלה גם סובלים רב הזמן, הרי שהבזבוז מיותר שבעתיים. קיצוץ חריף בתקציבי הבריאות יפגע אם כן רק בחלק קטן מהאוכלוסיה שהוא ממילא מיותר, ויחסוך המון המון לכל השאר.

הבריאות הבזבזנית היא רק דוגמא. אנו מוקפים אנשים ומגזרים חלשים ותלותיים שעולים המון ולא תורמים. למשל הנכים, גם הם צרכני בריאות יקרים, שלא לדבר על מקומות החנייה שהם תופסים ועומדים רב הזמן ריקים, המסלולים המשופעים, המעליות והמעלונים, תאי השירותים הענקיים ועוד אלף ואחד מתקנים שעולים המון ורב הזמן עומדים ללא שימוש.

הדרך הפשוטה ביותר להתאים את רמת השרותים למי שמשתמש בהם היא לבטל אותם. ישלם כל אחד מכיסו. נראה אז את הזקנים תופסים מיטה בבית חולים או שותים תרופות השוות את משקלן בזהב. ביטול שירותי הבריאות יחסוך ברגע 30 מיליארד שקל. והבריאות היא רק דוגמא אחת, גם אם משמעותית.

הפנסיה היא דוגמא אחרת. עשרות מיליארדים(!) משולמים כל שנה לאנשים שלא עובדים ולא תורמים. אי אפשר לדמיין מה אפשר לעשות בכל כך הרבה כסף. פייסבוק חדשה בכל שנה. הביטוח הלאומי עולה סכום דומה. כל סוגי הביטוח הם רעיון רקוב מיסודו. על סמך העובדה שאסונות קורים לעיתים רחוקות, כל אחד משלם סכום קטן וזה שקורה לו אסון זוכה בכל הקופה. במה זה שונה מכל סוגי ההימורים האחרים? נזכור שתמיד יהיו מספיק אנשים שלא קרה להם אסון. מבחינה חברתית, כל עניין הביטוח הוא מיותר. עוד דרך להעשיר את בעלי חברות הענק.

הלאה הביטוח. הלאה הרווחה. אם רק מי שיכול לדאוג לעצמו יצליח לשרוד נחיה בחברה יותר בריאה, יציבה וחזקה.

פתאום יש ה-מ-ו-ן מקום

עתידות:

הידעת? ימי החופשה עולים בכל שנה למשק כ-50 מיליארד שקל.  בנוסף, מפסיד המשק מעל 100 מיליארד שקל בגלל השבת.

לפני מליון שנה, יצאו מהגרים מאפריקה ונפוצו לכל רחבי העולם. הלכו לחפש אוכל ופרנסה ושטחי מחיה. בימים ההם, כשלא היו מטוסים ולא אוניות, נדדו ברגל, והתוו את המסלול לאבותינו בצאתם ממצרים, דרך מדבר סיני לארץ ישראל, ומשם צפונה, מערבה ומזרחה. כך הגיע המין האנושי לכל פינה על פני כדור הארץ.

אילו היתה מדינת ישראל קיימת לפני מליון שנה, וגדר הגבול בנויה, וממשלתה שולטת, אולי לא היו פליטים ומסתננים, וכל העולם, פרט לאפריקה,  היה פטור מאותו יצור הולך על שתיים וכל הצרות שהוא גורם.

כל האנושות היא חבורת מסתננים מאפריקה.

לפני ארבעת אלפים שנה, קם איש ושמו אברם, עזב את ארצו ומולדתו, ובמו רגליו צעד והגיע לארץ ישראל. תושבי הארץ, הגרגשי והיבוסי, אפשרו לו ולמשפחתו לבוא ולהתיישב, ובסופו של דבר סולקו מארצם ולא נותר מהם זכר.

צאצאיו של אותו אברהם, כאשר נקלעו למצוקה ומחסור, חצו את הגבול המוכר, הפעם בכיוון ההפוך, ובאו לתוך מצרים, לא
להשתקע אלא רק לגור שם. ארבע מאות שנה נשארו שם, הם ובניהם ובני בניהם, פרו ורבו ושרצו והגיעו למספר הנורא של שש מאות אלף. שש מאות אלף עבדים שעסקו בכל המלאכות הקשות, והפכו למכת מדינה וסכנה מבית עד שהחליט המלך להפטר מהם. אלא שאז גילה שמהרגלים כאלה אי אפשר להפטר.

כל התנ"ך, וכל תולדות העולם, הם סיפורם של עמים נודדים מחפשים מקום חדש. עניים ורעבים מחפשים חיים טובים יותר. בכל הארצות המתפתחות מאות מליוני כפריים מציפים את העיר הגדולה על מדרכותיה, ספסליה, גניה, מסעדותיה ושוטריה.

מאז האדם הראשון - לכל אחד יש חלום ושמו אמריקה.

כמו ראשי העיר שהשמידו או סילקו את החתולים ששרצו בפחי-הזבל והפחידו ילדים, וקיבלו במקומם מכה של עכברים וחולדות (ואפילו ראש עיר חולדאי).

כמו החלוצים שיבשו את החוּלַה וקיבלו במקומה אבקת כבול וירידה באיכות המים בכנרת (עד שהמומחה שהובא כדי לייעץ כיצד לשפר את איכות המים הציע להקים אגם מלאכותי צפונה לכינרת... היכן שהיתה החולה).

כמו הפיכה דמוקרטית המפילה את המשטר הדיקטטורי, ופורצת את חומות בתי הכלא, ומשחררת לרחובות את אלפי הכלואים, ובהם רוצחים, שודדים ואנסים לרב.

כמו צבא ההגנה לישראל שכבש את דרום לבנון כדי לסלק משם את אש"ף שהקים מדינה בתוך מדינה, וסלל בכך את הדרך, ופינה מקום להקמת החיזבאללה.

כמו כל האמיצים לדורותיהם שנלחמים באויב שנראה להם לא נחמד ורק אחרי שהם מביסים אותו מסתבר להם, באיחור, שאותו אויב שמר עליהם כל העת מפני אויב אחר, נחמד הרבה פחות.

כך איפשר נצחון המערב הקפיטליסטי על ברית המועצות והגוש הקומוניסטי שקרס כבניין קלפים (ע"ע קץ ההיסטוריה)  את צמיחת הגל הדתי הפונדמנטליסטי הטרוריסטי. רק באיחור, לאחר מעשה, הסתבר שלַכח הסובייטי הייתה גם השפעה מרסנת ומאיימת, מעין מערכת חיסונית עולמית. (ובדיעבד, תפקיד "השוטר של העולם" שנהגו תמיד לייחס לארה"ב, נעשה לא פחות על ידי ברה"מ. לכל הפחות, תפקיד "השוטר הרע").

הקומוניזם היה הכח הגדול והחזק האחרון שדיבר בקול רם ותקיף, ללא מורא, נגד הדת ונגד אלוהים. וכשהוא שאג, יָראו שליחי האל באשר הם ונאלמו דם. כי הוא לא רק דיבר אלא גם עשה. התמוטטות ברית המועצות הביאה לפריחה דתית שכמוה לא נראתה עשרות ומאות שנים. הקומוניזם היה אויבה של הדת, ועם קריסתו, מצאה הדת את עצמה כמעט ללא אויבים טבעיים (למעט לפיד ודוקינס), וכידוע בטבע, כאשר יצור נותר ללא אויבים טבעיים הוא מתרבה ומתרבה לא גבול וממלא את הארץ, כמו הארנבות שהובאו לאוסטרליה והעכברים בעיר ללא חתולים.

הפריחה הדתית בארצנו אינה מנותקת מזאת העולמית. ההתעוררות הדתית, על כל פלגיה ומשיחיה בכל אתר ואתר, על כוחה הפוליטי ומימושו, על התנשאותה, כוחניותה והתבדלותה, על כל ביטוייה - הדרת הנשים ודחיקתן, הכפפת הצבא החינוך והחוק לדת ונציגיה, המלחמה בדתות האחרות ובבני הדתות האחרות, ועוד ועוד - כל אלה הם בעקיפין תוצאה של קריסת הקומוניזם.

הקרב הגדול בין המערב לקומוניזם התחולל באפגניסטן בשנות השמונים, ובסופו הובסה ברית המועצות והתפרקה לרסיסים, אבל מי שניצח היה דווקא האיסלאם. המערב הדליק את האש אבל לא ידע לכבות אותה ונשרף בעצמו .כך הפכה אפגניסטן לאחת המדינות המשפיעות ביותר בחמישים השנים האחרונות.

אני לא יודע איך ניתן לעצור את הסחף. להמתין מאה שנה לתנועת המטוטלת, להצטרף למפלגה הקומוניסטית, או לבנות על הסינים. לאלוהים פתרונים.

פעם, לא כל יהודי עם זקן היה רב