כל הדברים גדולים כקטנים

ושוב סליחה מהמאזינים שכבר ראו בפייסבוק כמעט הכל

___________________________________________________________________________________________________

ומותר הצמח מן הבהמה
שאין לו בפנים את כל האיברים האלה
שנמעכים ונמרחים
וגורמים לנו צמרמורות
בעיקר משום שבסופו של דבר כאלה אנחנו
שק מדוזות חיות בצבע אדום

ומותר האדם מן הרובוט/מחשב עדיין, שבהיותו נצר לממלכת החיים, טמונה בו היכולת המופלאה לקום מתוך ההריסות.

ביפן עלה על הבמה המחזה הראשון המשוחק כולו על ידי רובוטים. הבמאי, בשלב זה, הוא עדיין בן אנוש. כשהרובוט גם יביים, יבצעו כל הצופים חארקירי מתבקש והרובוטים יתפסו את מקומם.
ויש אומרים שכל זה כבר קרה מזמן.

"למרות התרבות - בגלל המשמעת" (תשובה חלקית לשאלה למה דווקא בגרמניה?)

ארץ אוכלת יושביה בחלב ודבש

את העתיד היא קוראת בקפה
את העבר היא כותבת
שופתת כתם שחור

הוא הרי לא יחזור

אהבה שנאה קנאה

מצאתי בעיניה את חינם.

אהבת חינם

שנאת חינם

קנאת חינם

מצאתי בעיניה את כולם

את כל הכעסים היא שמרה בבטן

את כל הכאבים

התסכולים

השנאות והסודות

אז עשתה לה ילד

ושמרה אותו בבטן

לשמחתי ולמזלי הטוב אין רקע צבאי בילדותי. נופלים כמעט ולא הכרתי ובקושי ידעתי מה זה קיבוץ.
על "תחנת האיסוף" למשל למדתי בשיעור ספרות, בשיר הזה, "אלוהים מרחם על ילדי הגן", כשהמורה הסבירה על אלה שצריכים לזחול על ארבע בחול בלוהט.

כמו בשחמט, לפעמים, כדי לנצח, חייבים להקריב את המלך.

גיבור ובניו. והחודש במבצע: יצרים כבושים

וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

(יום שוק בעכו, העיר שיכולה להיות לבנה)

כאשר הכל אבוד כל דבר הוא מציאה

"התקווה היא געגועים לעתיד" (נפתלי מגהרץ)

מזגן שעובד ואין איש בחדר האם הוא מקרר?

"יום יבוא, נאום יהוה, וקמו פסלים מרבצם והמשיכו בכל מלאכתם אשר קפאה"

בשורות טובות: השיח כמעט מת אך הודות לטיפול מסור והשקיה נדיבה הוא עכשיו במצב של צמח

כתוב בספרים

פנקס מהודר בחנות, עם כריכה מעוטרת,
עולה כמו ספר חדש
מה אם כן הערך של כל מה שנכתב?

שלילי אומר המומחה, הערך שלילי
כשהדפים היו עדיין ריקים
יכולתי לרשום דברים חדשים

"אני רוצה לעשות איתך מה שעושים לך השירים של נרודה" (למחפשים תרגום - שיר אהבה מס 14 - "כל הימים את משחקת")

בגן עדן – יום או לילה? גשם או שרב? בגן עדן הכל על פי הרצון. יושב לו יחד זוג מאוהב. היא מביטה בשקיעה והוא סופר כוכבים ברקיע (או שבגן העדן הכוכבים הם למטה?)

_____________________________________________________________________________________________________________________

הפלייליסט:

והפעם - פרסומת סמויה

ההופעה הקרובה - במבו וילאג' - חוף פולג - יום א' 26/7 בשעה 20:00 (ולא ב-19:00)

למרות ההשמצה, "הרצחת וגם ירשת" הוא פשע מהסוג הטוב. פשע עם מניע שאמור להיטיב עם הפושע. בניגוד לקטגורית הפשעים "חסרי הטעם". הרי "רצחת סתם, בלי סיבה" הרבה יותר גרוע. אחד הדברים הרעים ב"בלי סיבה" היא שהקרבן הוא אקראי. מזל רע מפגיש אותו עם הפושע, והיתר מצער מאד. להיות קרבן "סתם" מקשה מאד על ההתגוננות. זה עולם בו חרב תלויה מעל ראשו של כל אחד, כל הזמן. אולם הסתמיות מציגה רק את נקודת הראות של הקרבן המופתע. כדאי בכל לנסות להבין את המניעים והסיבות מצידו של הפושע.

הסיבה הראשונה, והפשוטה היא ההנאה. הפושע פשוט נהנה. נהנה לפגוע. נהנה מסבלו של האחר, ומתחושת הכח שלו.

ויש את פשעי השנאה. השנאה היא רגש. פשע שנאה הוא פשע שנעשה עם רגש (שכשלעצמו הוא דבר טוב), אלא שהרגש במקרה הזה מופנה אל מי שכלל לא מכירים, ולכאורה אין סיבה לשנוא אותו. פשעי השנאה, למרבה הצער, מוכרים ויומיומיים כל כך, שלפעמים משליכים אותם בטעות על פשע מסוג אחר לגמרי.

למשל, המקרה האחרון של הצתת הכנסיה הדגים והלחם.  הפשע חסר הטעם הזה שייך לקטגוריית "פשעי הפקיד המסור". אלו פשעים הנעשים מתוך תחושת חובה ונאמנות לתפקיד. הם הדבר הרחוק ביותר מפשעי רגש שאני יכול להעלות על הדעת. אני חושב שאין צורך להסביר מהו פקיד מסור. (אבל אולי תמונה תעזור).

הפקיד הכי מסור

מתוך הרגל, קשה לפעמים להבחין בפשע פקיד מסור כאשר הוא מתרחש. במקרה של הצתת הכנסיה, מי שהאיר את עיני היה המאמר המלומד הזה שהאשים את הרבנים (שגינו את ההצתה) בצביעות, משום ש: "... המשטרה היא לא היחידה שהגיבה באופן מוזר בעקבות הצתת הכנסיה. רבנים רבים כתבו שזה נגד התורה ורוח היהדות. האמנם? [...] יתכן שהתורה אכן מתנגדת לכך שיקום אדם פרטי וישרוף כנסיות ללא תועלת. אבל מי שחשוב לו לומר לאדם הבודד ששריפת הכנסיות אינה תפקידו, צריך גם לחשוב איך מחנכים את העם כולו ששריפת הכנסיות הוא אחד מיעדיה הממלכתיים של מדינת ישראל."

הפקיד המסור הזה יוצא בהתקפה פרשנית על פקידים מסורים אחרים שמתנגדים להצתה על רקע  התנגדותם לפרשנות שהנצרות היא עבודת אלילים. על פי פרשנים אלה פסקו כבר גדולי החכמים כי הנצרות בימינו אינה עבודה זרה, ועל כן אין לעשות לנוצרים את אשר אמורים לעשות לעובדי האלילים.  הויכוח הוא מלומד, ענייני ותאורטי, אבל למסורים באמת, בכל מאודם, הוא הופך לצו מעשי. כי יש מסורים ליד שולחן הכתיבה, ויש מסורים עם מסור.

תחת עינינו עוסקים חוקרים תאורטיים בעניינים חשובים כמו דין רודף ומוסר, מתי מותר להרוג גוי,  ומה לאכול וללבוש – ולכל חכמה עיונית כזאת קמים עשרה פקידים מסורים ורצים למלא את חובתם.

אין כאן טיפת שנאה. רק מסירות גדולה. אלה טובי הכוונות ההולכים לגיהנום ובדרכם מנסרים את כולם.

מילות מפתח (שללא ספק מוכיחות משהו):

מוּסר, מוֹסר, מסוֹר, מסוּר, מנסרה, מסורת, מסרון, סמור, רמוס, מורסה, מורסי, מוריס, מוריסי, מוסרי, מוסררה, מרס, מֶרסי, מרסֵי, מרסי, מרסל מרסו, מרסל דאסו

מ...מס...מסי... מוסר ורודף

רודף עם מסור

הפלייליסט:
(הנה הזדמנות להביא את "המנסרה" במלואה)

Dark Side of the Moon