היי... צילמתי את הפוסטרים שקיבלתי!! ועוד כמה דברים של טוקיו, מצטערת שהתמונות כלכ ך גדולות ובאיכות כל כך גרועה...:
הפוסטר של סקרים:
הפוסטר של צימר:
2 הפוסטרים:
הדיסקים שיש לי של טוקיו [וdvd אחד זאת באיכות ממש גרועה אז.. סורי..]:
המאחור:
הדיסקים:
הדפים שבספרונים [עם זה מעניין מישהו [: ]:
ןלמשהו מדהים שקיבלתי ליומולדת מנעמה [: :
מקדימה:
מאחור:
הכרטיס להופעה שהדבקתי אל הקיר:
החולצה של טוקיו שקניתי בהופעה:
וחולצה שאני וחברה שלי עשינו.. [שמתי רק את הציור..]:
והגלויות מראש1:
מאחור:
טוב, עכשיו, ההמשך לסיפור:
"שיט!! שיט שיט שיט שיט!! מה עושים??" שאלתי בבהלה את ביל,
"אני לא יודע.. כנראה שהפעם זה לא כל כך דבר שאנחנו מחליטים, עם תום ירצה להגיד, הוא יגיד."
"גותן טאג..." אמר תום וירד במדרגות,
"היי ענבל.. בוקר טוב" אמר ונתן לי נשיקה בלחי,
"גותן טאג" החזרתי עדיין בהלם..
"מה קורה לכם, אתם לבנים כמו החולצה שלי.." אמר ותפס את חולצתו הענקית..
"אממ.. תום, כדי שתראה את זה" אמרתי והגשתי לו את העיתון,
"נו??" אמר תום,
"מה נו? תסתכל אל השער! ראית מה כתוב?"
"כן.. נוו?" אמר שוב,
"מה אתה אמור להגיד להם על זה?"
"לא יודע, אבל זה נכון.. את יודעת את זה"
"כן, אני יודעת את זה, ומזל כי ממש לא הייתי רוצה לדעת את זה מעיתון"
"נו? אז מה הקטע הגדול? אומרים שזה נכון וזהו.."
"אני לא מאמינה שאני אומרת את זה למפורסם אבל, אתה יודע איך הם מקרקרים סביב זה אחר כך?! זה בלתי נסבל!"
"אני יודע, נתגבר.."
"לא רק לך יציקו, וגם לי לביל לגוסטב ולגיאורג, מה הם חושבים על זה ומה הם יאמרו לך אל זה ולי אין תשובה לזה"
"אז בכל פעם שישאלו אותך אני אחטוף אותך בפתאומיות" אמר תום בחיוך
"לא יאמן כמה פיגור יש בבנאדם אחד" אמר בציניות ביל, חייכתי אל תום והלכתי מולו,
"תקשיב, אני לא אחייב אותך להגיד שזה שקר, אני רק אומרת לך, תחשוב מה זה יעשה לכולם.."
"אל תדאגי הדבר האחרון שאני רוצה שיקרה זה שיפגעו בכולם, אני לא אשקר, אבל אני חושב שביל גיאורג וגוסטב יסתדרו, ואת..יש לך 2 שומרי ראש שמה שהם רוצים, זה להיות איתך.. את תהיי בטוחה" אמר תום וליטף את שיערי, הוא באמת נתן לי הרגשה שאני בטוחה, וכמובן שבטחתי בביל ותום, לא התנגדתי.
"טוב, אממ.. תום, אתה יודע עם יש לנו משהו היום?" אמר ביל
"יש הופעה באוברהאוזן.." אמר תום
"טוב, שנתקשר לגיאורג וגוסטב לחזרה?" שאל ביל,
"כן.." אמר תום ולקח את הפלאפון שלו והתקשר לגוסטב וביל התקשר לגיאורג.
"טוב, אני אלך להחליף בגדים.." אמרתי ועליתי למעלה, לבשתי חולצה למכנסיים נורמאליות , שמתי עיפרון שחור בעיניים וירדתי..
"אולי תתני לי לשים לך את העיפרון?" אמר ביל
"אני אלך להביא אותו" אמרתי בחיוך, ידעתי שביל עושה את זה הרבה יותר טוב מימני, הרי הוא שם עיפרון שחור כמעט כל יום ואני לא שמה הרבה, נכנסתי לחדר ולקחתי מהתיק רחצה שלי את העיפרון וירדתי למטה,
"תני לי ושבי אל הכיסא" אמר ביל ולקח מימני את העיפרון, התיישבתי אל הכיסא וביל "פתח" לי את העין ושם לי.. ואחרי זה בעין השנייה,
"או, עכשיו זה יפה.." אמר ביל
"אתה נשמע כמו פולנייה מאושרת.." אמרתי,
"כן, יש לי כל מיני יציאות. תתרגלי.." אמר ונתן לי נשיקה קטנה,
"אני אתרגל מהר מאוד.." אמרתי ונתתי לו חיבוק, הלכתי אל תום שהיה במטבח והכין קפה, לקחתי את הכוס ששתיתי בא ושמתי בא עוד קפה
"לא שתית כבר?" שאל תום,
"בא לי עוד.. אני חייבת קפה בבוקר ותמיד אומרים לי שכמה שיותר יותר טוב.."
"בזה את צודקת.." אמר תום והגיש לי את המים החמים, מזגתי לכוס ושמתי חלב ושתיתי,
"בואי רגע.. יש לי משהו להגיד לך.." אמר תום לפני שיצאתי מהמטבח,
"מה?" שאלתי,
"אממ, זה בסדר שאני אגיד שזה נכון כן?"
"תעשה מה שאתה רוצה, זה דבר שאתה צריך להחליט בו ומה שתחליט יהיה טוב בשבילי, אבל תבטיח לי שתעזרו לי עם ישאלו כל מיני, עוד לא הגעתי לחלק הזה.."
"טוב, יופי" אמר תום ונתן לי חיבוק ויצאנו החוצה.
סיימנו את הקפה וגיאורג וגוסטב הגיעו,
"היי... נו, הכל בסדר מאז שהיית כאן במרפסת?" אמר גוסטב בחיוך, נתתי לו חיבוק ואמרתי,
"כן, התגברנו אל זה.. מה איתך?"
"אני בסדר.. שום דבר חדש.."
"היי.. מה קורה?" נכנס גיאורג לסלון,
"היי.." אמרנו כולם..
"נלך לחדר חזרות?" אמר ביל,
"כן.." אמר גוסטב והם נכנסו לחדר, התיישבתי על הספה והדלקתי את הטלויזיה,
"למה את מחכה?" שאל ביל
"יש לכם חזרה, אני אחכה לכם כאן.." אמרתי באי הבנה,
"אנחנו רוצים שתלווי.."
"באמת??"אתם בטוחים???" קמתי מהספה במהירות,
"לא! בכלל לא בטוחים, בעצם שאני חושב אל זה, את סתם גרועה.." אמר ביל ועמד מולי בכוונה בפוזה של פרחה,
"אהה!! בוא הנה!" אמרתי ומשכתי אותו אליי ונתתי לו נשיקה,
"בטח שאנחנו בטוחים! בואי.." אמר ביל והלכנו מחובקים לחדר חזרות,
"רגע, אבל תום וגיאורג מלווים.."
"הם ויתרו על הכבוד הזה ממש מהר.." אמר ביל ונכנסנו לחדר,
"בואי, שבי לידי" אמר תום והלכתי אל הכיסא שלידו וליד התופים של גוסטב, הייתי בטוחה שאתחרש אבל הוא ניגן חלש.. שרנו את מונסון, איברס אנד דר וולט, וויר סטרבן, איש בין דה, איש בין נישט איש, פורנדה בלייבן, שפרינג נישט, היילינג ועוד המון שירים.
"היה ממש טוב.." אמר ביל וכולם הסכימו איתו
"היית מעולה!" אמר תום.. ושם את ידו אל כתפי,
"כן ממש טובה!" אמר גיאורג וחייך אליי,
"אממ... תודה אני חושבת.." אמרתי והסתכלתי אל ביל במבט של- מה לעשות?? ביל מיד הבין ואמר לי לבוא אליו, קפצתי מהכיסא אל ביל ונשענתי אליו וחיבקתי אותו,
"התגעגעתי אלייך.." לחש ביל לאוזן שלי,
"טוב, אממ סיימנו כאן נכון?" אמר גוסטב..
"כן בואו נצא הם מחכים לנו כבר.." אמר תום וכולנו יצאנו,
"אוי לא!" אמר גיאורג כשיצא החוצה..
טוב, זהו לעכשיו, ביי!! P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
