היי.. כבר יומיים בערך לא עידכנתי כי היו לי המון סידורים..
היום אני הולכת עם נעמ ועוד חברה שלי [שושו] לחנניה,
אני עושה עוד עגיל באוזן [;
נראה לי שההורים שלי מתחילים לפחד שאני אחורר את עצמי,
אבל אני כמו ביל, כל חור מזכיר לי משהו..
[עלק!! זה סתם יפה אז בא לי לעשות!!]
טוב, יאללה לענין..!!!
טוב, פוסטרים:
אני נורא אוהבת את הפוסטר הזה!!!!!! איך שהלבישו את גיאורג וגוסטב ואיך שאיפרו את ביל!:
בובות של ביל ותום אני רוצה כאלה!
עיתונים:
כתבה על ביל:
נראה לי שזה הפריטים שהוא הכי אוהב:
כתבה על תום:
אה.. תראו יש כאן את העגיל שלו..:
גוסטב:
גיאורג!!!!!!!!! [חמוד!! וחתיך!]:
תום עם מעריצה:
וגם בלי מעריצה [:
כל פעם שאני רואה את תום עם מעריצה אני חושבת:
"רגע.. הוא שכב גם איתה נכון?"
אבל ביל....:
כשאני רואה את ביל עם מעריצה:
"הוא רק מדבר איתה... שיחת נפש קצרצרה.."
חח...
עוד כמה תמונות של טוקיו חותמים:
חמודדד!!!!! גוסטב גם מצלם חחח!!! [:
ביל משחק..:
הוא חמוד!!!!! ידעתם את זה?? הוא חמוד!!!!!
וגם חתיך!!!! את זה גם לא ידעתם?? הוא חתיך!!!!!!!!!!
כולם נראים כאן ממש ממש נמוכים!:
גם פה:
תמונות מההופעה בלונדון:
הגיטרה הסקסית של גיאורג!
אני נורא אוהבת את התמונה הזאת!!:
אעאעאעאעאע!!!! [
זאת תמונה ממש ממש יפה!:
תמונות מתוכניות טלויזיה:
איך אני מתה על הכובה הזה של תום!!:
או קיי.. ביל! זה מפחיד!
גוסטב!! חמדמד שכמותך!:
טומי!:
[
and עכשיו!!!
ההמשך לסיפור!:
"כן.. אתמול?" אמר תום, סיפרתי לו את כל מה שקרה אתמול.. חוץ מהקטע של השתייה ושהתנשקתי עם גוסטב.
"מה הקטע שאת לא יכולה לחזור לסטודיו?" שאל תום,
"אמרתי לביל שאני מעדיפה אותו בתור ידיד והוא לא מווכר לקבל את זה.. אני לא אבוא לסטודיו בשביל לראות את הפרצופים שהוא עושה לי"
"אני הולך אליו עכשיו" אמר תום והלך אל ביל,
"היי.." אמר ביל לתום,
"ביל, אתה הולך עכשיו לאן ואומר לה שזה בסדר שהיא מעדיפה אותך בתור ידיד, עם לא.. אין לי מושג מה אני אעשה לך!"
"אוו אני מפחד!! אני גם לא יודע על מה אתה מדבר"
"היא לא רוצה לבוא לסטודיו כשאתה ככה.. קר ומגעיל אליה"
"אני קר ומגעיל אליה??"
"כן! לך אליה עכשיו!"
"טוב טוב..!!" אמר ויצא החוצה..
"ממ.. היי" אמר בשקט,
"היי" עניתי בקוצרה, ביל התיישב לידי ושתק.
"אפשר?" אמרתי והצבעתי אליו,
"כן.." אמר ואני נשענתי על כתפו.
"למה את לא רוצה לחזור לסטודיו?"
"כי עכשיו אני במילא לא יכולה" אני וביל השלמנו ברגע ששמתי את ראשי על כתפו, בלי לומר מילה שנינו שכחנו את מה שקרה.
"למה?"
"כי אתמול.. ואתה לא מספר את זה לאף אחד טוב?" אמר והסתכלתי על פניו,
"כן.." אמר ביל ליטפתי צווארו ואמרתי,
"אתמול גוסטב בא אלי הביתה, לפני שהוא בא ניזכרתי בך ולא רציתי כי זה הכניס אותי לדיכאון.. אז שתיתי וויסקי.."
"מה? את ש.." התחיל לומר ביל אבל שמתי את ידי על פיו והורדתי אותה.
"בקיצור, גוסטב בא אלי וסתם דיברנו.. איכשהוא הגענו לזה שהתנשקנו, ואז הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ואמרתי לו בחזרה.. ואז הוא זאל עם באמת ואמרתי שכן והוא אמר שהוא לא יכול לפגוע בכם אז שתיתי עוד והקאתי, ואז הוא הלך"
"מה??"
"כן..."
"אני לא מאמין לזה שאמרת לו שאת אוהבת אותו"
"מה אתה רוצה שאני אגיד? תודה??"
"תגידי שזאת היתה טעות!"
"לא יכולתי.. לא הייתי בהכרה מלאה.."
"טוב.. מה את רוצה להגיד לי בזה?" כרכתי את ידי סביב צווארו של ביל בעדינות ועצמתי עיניים.
"גם עם אנחנו בסדר.. מה אני אמורה לעשות איתו?" אמרתי כשעיני עדיין סגורות, הרגשתי את נשימותיו של ביל על ראשי, הוא היה מובך מהמצב.
"אממ.. אהה... תד.. תדברי איתו" אמר בגימגום.
"איך אני אדבר איתו?"
"אני בטוח שהוא.. שהוא יבין אותך.." גופו של ביל נהיה חם והרגשתי שעוד רגע הוא מעיף אותי מעליו כדי לא לנשק אותי. הורדתי את ידי מימנו ונשענתי על הקיר.
"אתה בטוח שהוא יבין אותי?" אמרתי בשקט והסתכלתי אל ביל,
"כן.." הוא נרגע, נשענתי אליו שוב ושמתי את ידי סביב צווארו שוב.
"קר לי.." לחשתי והצמדתי את כתפו של ביל אלי, הוא הסתובב עם כל גופו אלי וחיבק אותי, הוא היה רותח!!! הרגשתי איך ידיו מתחילות להזיע ואיך נשימותיו הופכות כבדות ומהירות.
"עם תצטרכי עזרה, את יכולה תמיד לבוא אלי" לחש לי. חום הגוף של ביל ירד קצת ונשימותיו היו יותר שקטות ואיטיות, התחלתי לדגדג אותו בגב והוא אותי, אני בטוחה שהיינו נראים כמו שני מפגרים אבל זה היה נחמד.. הורדתי את ידי מימנו והסתכלתי בעיניו, הוא חייך אלי חיוך ושם את מצחו על בית החזה שלי, כמו שור שנותן מכה למטאדור, אבל בלי להכאיב ולא חזק, עם מישהו היה עושה לי את זה, הייתי מחטיפה לו, בכל מקרה, הראש שלו בתוך החזה שלי!! אבל לא היה לי אכפת, הוא עשה אלי רושם שלא אכפת לו מהדברים האלה, זאת אומרת, בטוח שאכפת לו, בכל מקרה, הוא בן, לכל אחד יש צרכים! אבל הוא דיבר על זה מעט מאוד, הרבה פחות מתום.
"אתה לא רוצה לחזור לכיתה נכון??" אמרתי בשקט,
ביל דפק על החלון האחורי של הכיתה 3 פעמים והתקופף מתי שהמורה הסתכלה על החלון, אני מתתי מצחוק!! אחרי כמה פעמים תום הודיע שהוא הולך לשירותים ויצא אלינו. ואז ברחנו לסטודיו.
"ברוכה הבאה הביתה!! בערך" אמר תום ושלושתינו צחקנו,
"או קיי, משימה ראשונה, לדבר עם גוסטב, איפה הוא?" שאלתי,
"אני חושב שמתאמן על התופים.." אמר ביל הלכתי לחדר החזרות וראיתי את גוסטב יושב וקורע את האוזניים על התופים. זאת אומרת, הוא ידע לתופף אבל הוא תופף כל כך חזק!!!!
"גוסטב!!!!!" צרחתי ובקושי שמעתי את קולי.
"היי.." הפסיק והסתכל אלי מזיע כולו,
"קח" אמרתי ומסרתי לו מגבת שהיתה,
"תודה.."
"רציתי לדבר איתך על אתמול."
"על מה צריך לדבר?"
"על מה שאמרתי.."
"מה אמרת?"
"זוכר שאמרת לי שאתה אוהב אותי ואני אמרתי שאני אוהבת אותך?"
"מצטער.. זאת היתה טעות.. לא הייתי צריך להגיד את זה"
"אז זהו, שזאת היתה טעות יותר גדולה מצידי, אני לא הייתי צריכה לשתות קודם.. לא הייתי צריכה לקחת את הכל כל כך ברצינות וכל כך במהירות.."
"זה בסדר.. אני מבין"
"באמת?" אמרתי מופתעת,
"כן.. אני יודע ששתית... זה בסדר, גם אני לא הייתי צריך לעשות כלום"
"טוב, אז אנחנו בסדר?"
"בסדר גמור.." אמר וחייך אלי, התקרבתי אליו והתיישבתי לידו,
"אפשר לנסות?" שאלתי והצבעתי על התופים,
"בטח.. למדת?"
"כן!! כבר איזה חמש שנים אני מנגנת בתופים ובגיטרה.."
"בבקשה" אמר ונתן לי את המקלות. ניגנתי את המקצב של השיר שחיברתי. ושרתי כדי שאני לא אתבלבל.
"טוב!! מקצב טוב מאיפה הוא??"
"זה אני חיברתי"
"באמת?? את ממש טובה!"
"תודה.. אבל אני אשאיר את זה למומחה.." אמרתי ומסרתי לו את המקלות.
"תודה.. " אמר גסטב והתיישב,
"טוב, אתה בא עוד מעט החוצה?" שאלתי,
"כן.." אמר ואני יצאתי מהחדר ורצתי על תום וחיבקתי אותו,
"תום..." אמרתי,
"מה?"
"אתה חמווווד..." אמרתי בקול מפגר והוא צחק,
"תודה.. גם את"
"ועוד משהו.." אמרתי
"מה?"
"מה המצב?" אמרתי והתיישבתי ליד ביל,
"הכל טוב ואיתך?"
"מעולה.."
"ביל?" אמרתי,
"מה?"
"אתה אוהב בנים?" אמרתי בחיוך,
"מגעילה!" אמר בחיוך וחיבקתי אותו,
"על תדאג, אני יודעת שאתה אוהב בנות.. אבל תסתכל אלי.. הבנות האלה חייבות להיות כאלה מכוערות?? גם אתה תום!! איזה מין טעם יש לכם??" אמרתי והצבעתי עלי,
"בואי אלי" אמר תום ותפך על מכנסיו והתיישבתי על רגל אחת שלו, הוא חיבק אותי ואמר לי:
"את הכי יפה בעולם",
"אוו.. אתה לא צריך לשקר.. ביל הכי יפה בעולם" [יפה- בת לא בן]
"את מפגרת!!" אמר ביל בחיוך,
"אני יודעת.." אמרתי ונתתי לתום נשיקה בלחי וחזרתי למקום שלי.
"וואי יש לי כבר כאבי בטן כל היום!! אני צריכה להקיא!!!" אמרתי ורצתי מהר לשירותים והקאתי את כל מה שאכלתי ב3 ימים האלה.
"את בסדר?" של תום כשירדתי,
"יש לי כאבי בטן ואני כל הזמן מקיאה, בקושי נשאר לי משהו להקיא!" אמרתי ושמתי את ידי על מצחי.
"אתה יודע איך בודקים חום?" שאלתי,
"תשכבי על הספא אני אביא לך מדחום." אמר תום והשכיב אותי על הספה ורץ לחדר כביסה.
"בחדר כביסה יש לכם תרופות?" שאלתי,
"כן.. אנחנו במילא לא נכנסים לשם הרבה אז שיהיו שם.." אמר תום,
"תפתחי את הפה" אמר לי כמו ילדה קטנה וחייכתי אליו ופתחתי את הפה,
"תרימי אל הלשון" אמר תום והרמתי את הלשון שלי,
"איח! הלמטה של הלשון זה מגעיל!" אמר ביל,
"סתום כבר!" אמר תום ושם את המדחום מתחת ללשון שלי,
"עכשיו צריך לחכות דקה בערך.."
עברה דקה ותום הוציא את המדחום,
"לא.. אין לך חום.. אז מה קורה?" שאל, ואז נפל לו האסימון.
"אוי ואבוי!!" אמרנו אני ותום.
"מה קרה?" שאל ביל,
"איך יכול להיות שאת בהריון? זה לא הגיוני! זה לא בפעם אחת קורה!" אמר תום והסיט את מבטו אל ביל.
"מה אתה מסתכל אלי אני הייתי אמור לשים לך קונדום?" אמר והתיישב לידי,
"זה עוד לא בטוח.. צריך ללכת לבדוק, זה קורה הרבה ובסוף אין כלום.." אמר ביל כמו הורה דואג וחייך אלי אבל לא הצליח לעודד אותי,
התחילו לרדת לי דמעות,
"על תדאגי.. הכל יהיה בסדר" אמר ביל וחיבק אותי,
"על תבכי.. אנחנו כאן, אנחנו נשמור אלייך" אמר תום ובא מולי,
"אני רק בת 15!! אתה רק בן 15!! מה אנחנו אמורים לעשות?" אמרתי בקול סדוק ובכיתי.
"זה עוד בכלל לא בטוח!!" אמר תום וניסה להוציא את החיוך הכי טוב שיכול היה להוציא.
"אל תדאגי.."אמר בשקט תום ונשכב איתי על הספה וחיבק אותי,
"אני אוהבת אותך תום" אמרתי בשקט,
"גם אני אוהב אותך" אמר תום בשקט וחיבק אותי חזק,
"תבטיח לי אבל שלא תעזוב אותי" אמרתי, והסתכלתי אל תוך עיניו,
"אני מבטיח" אמר וחייך חיוך קטן, דמעה ירדה מעינו ונישקתי אותו.
"את תהיי בסדר.." אמר וליטף את פני ביל הביא לי כוס מים, שתיתי אותה ומחיתי את הדמעות..
"טוב אממ.. אני צריכה ללכת לקנות ערכה.." אמרתי,
"איזה ערכה?" שאל תום,
"ערכה להריון" אמרתיבחיוך וחיבקתי אותו עוד חיבוק קטן,
"אני בא איתך" אמר ביל,
"גם אני.." אמר תום והלך להודיע לגוסטב שאנחנו עוד רגע חוזרים וכולנו יצאנו.
"טוב, אנחנו נחכה לך כאן" אמר ביל,
"בסדר.." אמרתי ויצאתי החוצה,
"שלום.. את צריכה עזרה?" אמרה רוקחת אדיבה וחייכה, היא ראתה שבכיתי.
"אני מבינה. הנה קחי. זאת הכי טובה. בחינם" אמרה ונתנה לי קופסה לבנה עם כמה פסים סגולים.
"יש בפנים הוראות" אמרה וחייכה אלי.
"תודה לך.. תודה רבה" אמרתי ויצאתי.
"קנית?" שאל תום,
"נתנו לי בחינם" אמרתי ונכנסתי. ונשענתי אליו.
הוא ליטף אותי בשקט והיה מתוח אולי יותר מימני.
כשהגענו הלכתי מיד לשירותים וקראתי את ההראות.
עשיתי פיפי על המקלון ושמתי אותו בנוזל, שטפתי ידיים ויצאתי החוצה.
"צריך לחכות 5 דקות" אמרתי. כולנו שתקנו. אף אחד לא דיבר, גם אחרי שעברו חמש דקות, לא היה לי אומץ לראות מה יצא.
"מה הצבע עם זה חיובי?" שאל תום,
"סגול- שחור.. זה מה שהיה כתוב. ועם זה נגטיב, אז אין שום צבע." אמרתי וקמתי,"אני הולכת לראות מה יצא." תום תפס את ידי וחיבק אותי חזק.
"הכל יהיה בסדר" לחש לי ונתן לי נשיקה.
עליתי לאט לאט במדרגות, חושבת מה יהיה. לא ידעתי מה אני רוצה, מצד אחד, לא רציתי להיות בהריון, בכל מקרה, אני בת 15 ואין לי מי שיגדל אותו יחד איתי [ולא, תום זאת לא אפשרות] ומצד שני, בהפלה אפשר להיות עקרה, ואני רוצה להוליד ילדים מתישהו.
עליתי את המרגות ונעמדתי מול דלת השירותים ובהית בה.
"אלוהים, תחליט בשבילי, רק שההחלטה הזאת תהיה נכונה וטובה" אמרתי בשקט ופתחתי בעיניים עצומות את הדלת, התקרבתי עדיין בעיניים עצומות על עבר הבקבוק הקטן שאל הכיור ופקחתי את עיני.
זהו לעכשיו!! מקווה שהפרק היה טוב!!!!!!!
טוב, תמונה אחרונה:
חמודים!!!
טוב, תגיבו!! אחרת. אני אעלב!!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
